הרב אדלשטיין: "הקב"ה מציל אותנו מהאויבים בזכות המתקרבים ליהדות"

הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז', קורא לעם ישראל להתחזק ברוחניות בעקבות המצב הביטחוני.

"כידוע המצב הביטחוני שלנו בארץ הוא מצב מסוכן. כל המדינות סביבנו מצד אחד, והם אינם ידידים שלנו, ויש סכנה מהם, אף על פי כן אנחנו קיימים, ורואים את ההשגחה בזה", אמר הרב אדלשטיין.

"כמו שכתוב בהגדה, ש'בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם', רואים את זה, בכל דור ודור עד שיבוא המשיח זה כך יהיה, עומדים עלינו לכלותנו, הלכה היא בידוע שעשו שונא את יעקב, וגם ישמעאל, כתוב בספרים שבאחרית הימים תהיה הבעיה עם ישמעאל, ואף על פי כן אנחנו קיימים כי יש ניסים".

הרב אדלשטיין המשיך בדבריו וקרא להתחזק ברוחניות ולאגור זכויות. "כמובן צריכים זכויות לזה, וברוך השם יש זכויות, ברוך השם יש הרבה שעוסקים בתורה, ויראת שמים, ויש שחוזרים בתשובה הרבה, תשובה לתורה, 'השיבנו אבינו לתורתך' מתקיים - עוד אחד ועוד אחד עוזבים את הגשמיות והולכים לתורה, ואלו הם הזכויות שבזכותם אנחנו קיימים, למרות שעומדים עלינו לכלותינו בכל דור ודור, אבל הקב"ה מצילנו בזכות הזכויות".

הרב הוסיף וקרא להתחזק בתורה ובאהבת הבריות. "תורה כנגד כולם, וגם יראת שמים, עבודה שבלב, אמונה, אנכי השם א-לוקך, מידות טובות, ואהבת לרעך כמוך, אהבת הבריות, והדרך לקיים את כל החיובים היא על ידי לימוד ספרי מוסר".

"וגם צריכים להתפלל, להגיד תהילים, ולכוון בתפילה על המצב הביטחוני", אמר הרב אדלשטיין, וציין בסוף דבריו כי הרב שטיינמן זצ"ל הורה לומר מדי יום את פרקי התהילים: פ"ג, ק"ל וקמ"ב בעקבות האיומים הביטחוניים, ותפילה זה דבר שעוזר".

פרקי התהילים שראוי לאומרם מדי יום:

פרק פ"ג - הפרק שחובר על ידי יחזיאל מבני אסף בימי מלכות יהושפט, כאשר באו בני מואב ובני עמון למלחמה ועמם המון רב. יהושפט התפלל וקרא צום, והישועה היתה ניסית ופלאית - האויבים עצמם הרגו זה בזה ע''י המהומה שהטיל ה' ביניהם.

(א) שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. (ב) אֱלֹ-הִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵ-ל ג) כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. (ד) עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. (ה) אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. (ו) כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ. (ז) אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. (ח) גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר. (ט) גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה. (י) עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. (יא) נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה. (יב) שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ. (יג) אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹ- הִים. (יד) אֱ‍לֹ-הַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. (טו) כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים. (טז) כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם. (יז) מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה' (יח) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ. (יט) וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ.

פרק ק"ל - פרק הנושא תחינה על אריכות הגלות ובקשה לגאולה.

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' (ב) ה' שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. (ג) אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָ-ה ה' מִי יַעֲמֹד. (ד) כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. (ה) קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. (ו) נַפְשִׁי לַה' מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. (ז) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. (ח) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲו‍ֹנֹתָיו.

פרק קמ"ב - הפרק כולל תפילה נוראה שנשא דוד, כשהיה במערה בעודו מתחבא משאול שרדף אחריו להורגו, וכן היה אומר: לאן אפנה ולאן אברח?! אין לי אלא לצעוק אליך.

(א) מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה. (ב) קוֹלִי אֶל ה' אֶזְעָק קוֹלִי אֶל ה' אֶתְחַנָּן. (ג) אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד. (ד) בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי. (ה) הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי. (ו) זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. (ז) הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי. (ח) הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי.