מנוחה פוקס

לשון הרע, לא מדבר אלי. או שאולי בעצם כן?

לדבר על האחר יוצר בתוכי תחושה שבעצם הוא לא כל כך טוב כמו שנראה כלפי חוץ, ואם כך – אין לי הרבה מה לקנא בו. זה עושה לי טוב. אבל כנגד כל אלה, לדבר על האחר זה אומר לרסק את החבר

| י"ט אדר א' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

נכון, לשון הרע לא מדבר אלי, כשהוא לא מעניין אותי.

לשון הרע לא מדבר אלי, כשהוא לא קשור אלי.

לשון הרע לא מדבר אלי, כשאין לי כוח או זמן לדבר ולשמוע.

אבל אולי הוא כן מדבר אלי, כשהוא רלוונטי בעבורי, וכשהוא מגיע ממש לפתחי?

כל אחד מאתנו יודע שלשון הרע הוא דבר נורא. כולנו יודעים בוודאות שלא ראוי לדבר על האחר. בכל זאת, לצערנו, אנו נופלים.

בני אדם הם יצורים חברותיים. הם חיים בחברה, אוהבים חברה וצריכים את החברה. אנשים שחיים באופן מבודד, הם על פי רוב אנשים מיוסרים, מסכנים, אומללים, בודדים וחסרי חיות. נולדנו כאלו, רודפי חברה.

ישנם אנשים חברותיים יותר וישנם פחות. ישנם כאלו שכל ה"לשון הרע" שלהם מסתכם בלדבר על החמות, על השכנה, על הגיסה או על החבר הטוב. יש כאלה שמסוגלים לדבר על כל אחד מעשרות ידידיהם, ובכל פעם עם מישהו אחר, ויש שידברו אפילו על מי שאינם מכירים, העיקר לדבר, לשמוע ולהיות בעניינים.

דיבור על האחר מניב לנו "רווחים".

כשאנחנו מדברים על מישהו אנחנו מרגישים את עצמנו גדולים יותר וחשובים. כשאנחנו מדברים על האחר, אנחנו פתאום בסדר, אפילו שקודם חשבנו שלא. לדבר על מישהו זה אומר שיש לי תמיד תכנית מעניינת, ואף פעם לא יהיה לי משעמם.

לדבר על האחר יוצר בתוכי תחושה שבעצם הוא לא כל כך טוב כמו שנראה כלפי חוץ, ואם כך – אין לי הרבה מה לקנא בו. זה עושה לי טוב.

אבל כנגד כל אלה, לדבר על האחר זה אומר לרסק את החבר, שכן אני חורץ את גורלו בשתי ידי, מבלי שאני נותן לו אפשרות לעמוד מולי ולהצטדק. בלי שניתנת לו ההזדמנות להסביר את עצמו ולהתגונן.

לדבר על האחר זה אומר להמעיט בערך עצמי. להמעיט עד מאוד. כי בניגוד למה שנדמה לי, שהתרוממתי על גבו של הנדכא, באמת לא כך. באמת אותו חבר שאתו דברתי, חוזר עכשיו לביתו ואומר לעצמו: "אהה... זה שסיפר לי עכשיו כל מה שסיפר, בוודאי מחר יספר גם עלי דברים לחבר אחר. אין כל סיבה שישמור לי אמונים, אם הוא בוגד באחרים".

מאותו יום החבר כבר פחות חבר. נכון, כשיושבים יחדיו הוא עדיין ממתיק סוד, אבל בכל פעם כשהוא חוזר לביתו, הוא מרגיש אותה הרגשה של אי נוחות, הרגשה של חשש, של "אי אפשר לסמוך".

ואני, המדבר, שב לביתי בהרגשה רעה. איך לא הצלחתי לשמור על הדברים בתוכי? איך שוב "לכלכתי" על חברי?

גם ילדים נתונים ליניקה של אווירת הרכילות האופפת את ביתנו. האם פלא בעיניכם שאחר כך הם מספרים על אחיהם ומדברים עליהם מאחורי גבם?

בואו נעבוד על זה. זה לא קשה מאוד.

נאמר לעצמנו בלבנו: "זה לא יהיה הנושא של היום. היום אדבר עם שכנתי על משהו אחר. יש מספיק נושאים מעניינים בעולם. גם כך אין לנו פנאי להספיק את כולם".

לשון הרע לא ידבר עוד אלי. לא.

אל תחמיצו את הסדנה "מנוחה, תצילי אותי!". חובה להורים שרוצים שיפורים מול הילדים ובכלל. לפרטים הקליקו כאן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.7 (6 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים