הגיע הזמן: מערת המכפלה, קבר רחל וקבר שמואל הנביא הוגדרו כמקומות קדושים

קשה להאמין, אבל חלפו למעלה מ- 50 שנה מאז שמערת המכפלה, קבר רחל וקבר שמואל הנביא שוחררו במלחמת ששת הימים, ועד כה הן לא זכו לקבל מעמד חוקי כמקומות קדושים.

הגורם לכך הינו הדין המיוחד החל באזור יהודה ושומרון, שמבחינה משפטית אינו נחשב לשטח הנמצא תחת ריבונותה של מדינת ישראל. למרות זאת, בשבוע האחרון נפתח פרק חדש כאשר ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף אחוות בן חור, וקמ"ט (קצין מטה) דתות במנהל, שאול בטיש, חתמו על תעודות המחילות את צו השמירה על המקומות הקדושים בשלושת האתרים הללו

צו השמירה על המקומות הקדושים (327), שהוצא בכ"ו סיוון תשכ"ט, עוסק בהבטחת השמירה על המקומות הקדושים ביהודה ושומרון. הוא נועד למנוע חילול או פגיעה בחופש הגישה של בני הדתות השונות אל המקומות המקודשים להם, או פגיעה ברגשותיהם. צו זה מאפשר להוציא תעודה, שתקבע כי מקום מסוים נחשב למקום קדוש. בנוסף, באמצעות הצו ניתן לקבוע כללי התנהגות במקומות הקדושים ביהודה ושומרון.

כאמור, ביוזמת המנהל האזרחי, הוחל הצו האמור על מערת המכפלה, קבר רחל וקבר שמואל הנביא. באמצעותו ניתן תוקף לבקרה, לשמירה ולאכיפת כללי התנהגות באתרים אלו, וזאת בדומה לתחולתו של חוק המקומות הקדושים משנת תשכ"ז -1967 על הכותל המערבי, קבר הרשב"י במירון ומקומות קדושים נוספים.

מערת המכפלה (צילום: פלאש 90)

מבחינה מעשית, החלת הצו על שלושת המקומות הקדושים תבוא לידי ביטוי בהגברת סמכויותיהם של השומרים המוצבים בהם. הוא יסייע להשליט סדר, לאכוף כללי התנהגות ולהבטיח גישה שוויונית למבקרים. כמו כן, תתאפשר הסדרה ותגבור בימי חג ומועד, ותימנע השתלטותן של קבוצות שונות על המקום. במקרה של חילול או פגיעה בציונים הקדושים, יאפשר הצו ענישה הולמת. בנוסף, הקברים ישומרו באופן המכבד והראוי להם. כל זאת לתועלתו ולרווחתו של הציבור הרב הפוקד במהלך השנה את המקומות הקדושים.

בימים הקרובים ייפגש מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים, הרב יוסף שוינגר, עם קמ"ט דתות במנהל האזרחי, כדי להגיע לסיכומים שיאפשרו להפעיל את הצווים באופן מיידי, במתכונת דומה לזו השוררת מקומות הקדושים בתוך הקו הירוק.

במשרד לשירותי דת הביעו הערכה עמוקה לראש המנהל האזרחי, תת-אלוף אחוות בן חור, על ההחלטה שקיבל.