פירוט עשרת הדיברות: כל מה שרציתם לדעת על עשרת הדיברות

עשרת הדברות הן עשר מצוות ייחודיות שנחקקו על גבי לוחות הברית. שתי הדיברות הראשונות נאמרו על ידי הקב"ה לאוזני ישראל, ו-8 הדיברות הנוספות נאמרו על ידי משה. הדיברות מחולקות לשתי עמודות: העמודה הימנית כוללת את המצוות של "בין אדם למקום", והעמודה השמאלית כוללת את המצוות של "בין אדם לחברו". מעניין כי מצוות "כבד את אביך ואת אמך" חקוקה בטור של מצוות שבין אדם למקום, כדי להדגיש את חשיבותה של מצווה זו, נאמר בגמרא: "תנו רבנן, שלשה שותפין הן באדם: הקדוש ברוך הוא, ואביו, ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אומר הקדוש ברוך הוא: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני".

חשוב לזכור זאת ולהפנים: אין כל הבדל הלכתי או ערכי בין עשרת הדברות לבין שאר המצוות. ובכלל, אין כל הבדל מחייב בין סוגי המצוות השונים גם לא בין מצוות מן התורה למצוות דרבנן. אנחנו חייבים באותה מידה לשמוע גם לאלו וגם לאלו. נכון, קיימים הבדלים בין מצוות שונות ואיסורים שונים, אך אלו מסתכמים ברמת ההשפעה שלהם על היחיד והכלל, בחומרת העונש או גדולת השכר המגיע לעושה אותם, או בהעדפה הלכתית כאשר יש מצבי התנגשות בין שתי מצוות שונות. אך חלילה לא במחויבות.

מדוע יש בעשרת הדיברות 172 מילים? הרב אליהו עמר מסביר:

עשרת הדיברות:

1. אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם - הכרה במציאות אלוקים אחד ויחיד.

2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה - איסור לעבוד כוחות אחרים או ליחס להם יכולת השפעה על הבריאה.

3. לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא - חובה להיזהר בכבודו של שם אלוקים, והאיסור להישבע בשמו של אלוקים לשקר.

4. זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ - חובת שמירת השבת, המעידה על בריאת שמים וארץ בששת ימי בראשית.

5. כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ - מצוה זו נחשבת כמצווה שבין אדם לבוראו. החובה לכבד הורים נובעת מהכרת טובה כלפי מי שטרח והשקיע את חייו בגידול ילדיו. באמצעות ההכרה בסמכות ההורים מחנך האדם את עצמו לקבל את מרותו של בורא העולם, שהכרת הטובה כלפיו מקיפה את כל קיומנו והווייתנו.

6. לֹא תִרְצָח - איסור רצח.

7. לֹא תִנְאָף - איסור אשת איש.

8. לֹא תִגְנֹב - איסור חטיפת אדם מישראל.

9. לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר - איסור לשקר בעדות.

10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ - איסור לחמוד דבר מה השייך לשני.