חדשות בריאות
רופא בריטי טוען: "התודעה ממשיכה להיות כלואה אצל האדם, גם כאשר הוא נפטר"
לרגל צאת ספר הביכורים שלו, ד"ר סאם פארניה, ראש מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'סטוני ברוק' בניו יורק - מדבר על אחד הנושאים הטעונים ביותר שיש לדעתו בעולם הרפואה: השאלה מתי להפסיק לנסות לעשות החייאה על מי שחווה דום לב
- שירה דאבוש (כהן)
- י"ז כסלו התשע"ט
ד"ר סאם פארניה, ראש מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'סטוני ברוק' בניו יורק - טוען שמחצית ממקרי דום הלב שהתרחשו בשנה שעברה והסתיימו במוות, יכלו להימנע.
לדברי הרופא שחלק מה'מומחיות' הרפואית שלו היא להשיב אנשים שחוו מוות קליני - לחיים, "המטופלים שלי יכולים להיות מתים כמה שעות לפני שהם חוזרים לעצמם וממשיכים לחיות לעוד עשרות שנים לאחר מכן".
בראיון עם ד"ר פרניה שפורסם בעיתון ה'גרדיאן' הבריטי לרגל צאת ספר הביכורים שלו בנושא - מסביר ד"ר פרניה כיצד השיטות הזולות והפשוטות יחסית שבהן הוא משתמש כדי להחזיר תהליכים ביולוגיים חיוניים - יכולות לחסוך עד 40,000 דולר בשנה. בספרו הוא גם כותב כי הוא "מתוסכל מהממסד הרפואי, שנראה כי יכולת העיכול שלו עדיין איטית בהשוואה לנתונים שאני פורש לעיניו".
מה קורה לאני שלך על אופיו וזכרונותיו - ברגעים שבהם אתה שוכב מת?
עבודתו רבת השנים בתחום ההחייאה, הובילה את ד"ר פרניה לשאלות רבות שאותן החל לשאול על ההוויה והגורמים המרכיבים אותה. "מעניין אותי לדעת מהו טבעה של 'הארץ הלא ידועה' שממנה אין נוסע חוזר, ולנסות להבין קצת יותר על המוות.
"מה קורה לאני שלך על אופיו וזכרונותיו - ברגעים שבהם אתה שוכב מת לפני החייאה? מה קורה לנשמה שלך באותם רגעים?", הוא מתבטא ומוסיף כי היום, לאחר שחקר את הנושא לעומקו, הוא כבר מבין שיש מושג כזה שנקרא 'נשמה' או soul באנגלית.
ד"ר פרניה קיבל את הכשרתו בלונדון, וכרופא בטיפול נמרץ הוא משמש בשני העשורים האחרונים. כשנשאל לגבי התודעה של האדם ברגע שהוא מת, משיב ד"ר פרנייה כי "התודעה ממשיכה להיות כלואה אצל האדם גם כאשר הוא נפטר".
זה כאילו צוות בית החולים ויתר לפני שהוא התחיל
ד"ר פרניה מתייחס בדבריו למציאות קשה ביותר שהוא נתקל בה בין כתלי בית החולים, שבה אדם יכול למות לצמיתות - רק משום שהרופאים לא נאבקו מספיק על חייו.
"לצערי יש מה שנקרא אילוצים, וחלקית זו שאלה של כוח אדם בבית החולים. במקרה של הצורך בהחייאה, זה כאילו צוות בית החולים ויתר לפני שהוא התחיל. רוב הרופאים יעשו החייאה במשך 20 דקות ואז יעצרו. ההחלטה להפסיק היא שרירותית לחלוטין, אבל היא מבוססת על אינסטינקט - כי לאחר מכן יכול להיווצר נזק מוחי, ואתה לא רוצה להחזיר אנשים למצב שבו הם יהפכו לצמחים".
אז מה הוא מציע?
"מחקרים רבים היום מראים כי אפשר למזער את הפוטנציאל לנזקים המוחיים הללו, אם אתה מיישם את כל הצעדים של ההחייאה בצורה טובה", הוא מסכם.