חמץ שעבר עליו הפסח: מדריך הלכתי מקוצר

הקדמה

- יהודי שהשאיר בבעלותו חמץ בפסח:

- ביטל מצוות עשה של "השבתת חמץ"

- ועבר על מצוות לא תעשה של "לא יראה לך חמץ"

- ולכן באו חכמים וקנסו ואסרו חמץ שנשאר ברשותו של אדם בפסח. הלכה זו נקראת "חמץ שעבר עליו הפסח", היינו חמץ שנשאר בבעלותו של יהודי ולא נמכר - אסרוהו חכמים

- חמץ שעבר עליו הפסח ונאסר, אסור באכילה והנאה, בין לו ובין לאחרים, מדרבנן

חמץ שהוא בספק אם עבר עליו הפסח או לא

- חמץ שעבר עליו הפסח אסור מדרבנן ולכן במקום שיש ספק אם החמץ נמכר או לא, ניתן להקל כמו בכל ספק שיש באיסור דרבנן, והחמץ מותר,  כמובן לאחר התייעצות עם תלמיד חכם

נאנס או שגג ולא מכר את חמצו

- אדם שנאנס ולא ביטל ולא מכר את חמץ שבבעלותו, עדיין חמץ זה אסור מדרבנן בהנאה ובאכילה

- אמנם אדם שביטל חמצו ונאנס או שגג ולא מכר חמצו, יש מתירים ויש אוסרים את החמץ. ובמקום הפסד יש להקל ולהתיר חמץ זה, ומכול מקום לא יתיר לעצמו עד שיתייעץ עם תלמידי חכמים

- אדם שביטל חמצו אסור לו להשהות ברשותו חמץ זה בפסח אלא עליו למוכרו כדת. ואם השהה ולא מכר, נאסר החמץ מדרבנן

קניית חמץ ממכולת אחרי הפסח

- אין לקנות שום מצרך מזון חמץ או שיש בו תערובת חמץ מחנות שלא עשתה מכירת חמץ בפסח, וטוב לבקש לראות את תעודת מכירת החמץ שנותנת הרבנות לבעלי חנות כאסמכתא על מכירת החמץ בחנות זו

- אדם שמכיר חמץ שעבר עליו הפסח צריך להודיע ליחיד או לרבים כדי להצילם ממכשול (היינו מאיסור דרבנן)

אכילת חמץ שעבר עליו הפסח

- צריך להיזהר שהולכים לבתים שאינם שומרים תורה ומצוות ומגישים אוכל או משקאות מחמץ שידוע שעבר עליו הפסח ולא נמכר (כגון עוגיות, בירה, ויסקי..), שאסור לאוכלם שהרי נאסרו מדין חמץ שעבר עליו הפסח

חמץ גזול

- מי שגזל חמץ מחבירו קודם הפסח, ועבר עליו הפסח, ואחר הפסח עשה תשובה ורוצה להחזיר לו את החמץ, חמץ זה אסור בהנאה לנגזל

הנאה מחמץ שעבר עליו הפסח

- יש אומרים שחמץ שעבר עליו הפסח, אסור גם להריח בו, אם נותן ריח