"ויתרתי על 'הכוכב הבא' למען הרוחניות"

החלטה של רגע. זה כל מה שנדרש מאלויה שיר, כדי לוותר על קריירה מזהירה בתחום השירה, לאחר שעברה את כל האודישנים לתוכניות 'דה ווייס' ו'הכוכב הבא', ועמדה לפני צילומים לתוכנית הטלוויזיה.

האם אתם יכולים לתאר לעצמכם, כמה אומץ ותעצומות נפש נדרשים כדי להחליט את ההחלטה החד סטרית הזו? אולם לדבריה של שיר (24), סטודנטית לטכנאות סאונד בבית הספר 'יואב גרא' ממודיעין, מדובר בצעד מתבקש למדי. "נולדתי לזוג הורים מאמינים, ועד כיתה ה' התחנכתי במוסדות דתיים. כשהייתי בכיתה ה', עקרו הוריי את מגוריהם למודיעין ואני הוכנסתי למסגרת חילונית", משחזרת שיר. "ההתאקלמות הייתה קשה, ולמרות שהתחברתי די מהר, אף פעם לא באמת הייתי 'שם'. תמיד האמנתי במה שלמדתי בצעירותי, וערכי החינוך הדתי תמיד ליוו אותי".

לדברי שיר, הכישרון לשירה התגלה די במקרה, כאשר בגיל 17 חברה ששמעה את קולה לראשונה, התלהבה וביקשה שתשיר שוב ושוב באוזניה. מאותו רגע התחילה לשיר, אף על פי שלא תיארה לעצמה שהתחביב - ייהפך חיש קל למקצוע. "בהתחלה שרתי שירים של אחרים, אבל עם הזמן התחלתי ליצור שירים משל עצמי – כתיבה והלחנה. ואז הגיעו האודישנים".

"עברה את האודישן של 'דה-וויס', וסירבה לחתום על חוזה"

מגיל 17 שיר מנסה להיבחן אליהם, אך ללא הצלחה. למרות שנכשלה בשלושה אודישנים, לא ויתרה על החלום ומצאה עצמה מנסה שוב ושוב עד... שהצליחה. "לפני שנה, הלכתי לאודישן ב'דה וויס' התקבלתי, ועברתי את כל השלבים. אבל דווקא כשהגעתי לשלב של לחתום על חוזה, סירבתי".

מדוע?

"כלפי חוץ זה נראה כצעד שלא ייעשה, אני יודעת. אמנם אסור לי להרחיב על מה מדובר, אבל הרעיון בגדול הוא שאת די משתעבדת לצוות ההפקה של התוכנית. מה שהם אומרים לך בשורה התחתונה הוא - שהם לא חייבים לך שום דבר, ואת חייבת להם הכל. ולתנאים כאלה, לא הסכמתי בשום פנים ואופן להשתעבד".

אבל זה עוד לא הכל.

אלויה שיר. ויתור אמיץ

כמה ימים לאחר הסירוב קיבלה שיר טלפון מפתיע מההפקה של תוכנית אחרת, 'הכוכב הבא', אליה כלל לא נרשמה, והוזמנה לאודישנים. היא נעתרה, עברה את כולם, הצטלמה לראיון עם המנחה אסי עזר ולבסוף הגיעה לשלב הצילומים לטלוויזיה. שם, קיבלה את ההחלטה האמיצה לוותר על הכל -למען... הדת.

"בזכות 'צוק איתן' – קיבלתי על עצמי לשמור שבת"

נחזור מעט בזמן, ונעשה סדר בדברים: האודישנים התקיימו במהלך מבצע 'צוק איתן', כשהמצב הביטחוני ששרר אז בארץ - היה בכי רע. "העובדה שהטילים הגיעו גם למרכז הארץ, מאוד השפיעה עליי", משחזרת שיר. "הייתי מאוד נסערת, ואני זוכרת שחיפשתי תשובה לשאלה שמאוד הטרידה אותי: 'למה כולם כל כך שונאים אותנו, היהודים?'. נכנסתי לגוגל וקראתי המון חומר על זה, וגם שמעתי הרצאות תורניות ביוטיוב.  פתאום הבנתי ששורש כל השנאה הזו קשור לדת שלנו. זאת אומרת, שהעולם שונא אותנו כי אנחנו העם הנבחר, הלפיד שמראה את האור לכולם".

בזכות הגילוי 'הקטן' הזה, מגיעה שיר לגילויים נוספים, לא פחות חשובים. העיקרי שבהם הוא המשקל הרב שיש לאקט של שירת נשים בציבור מעורב. שיר מבינה את זה, וזה הטריגר שמאיץ בה לעשות את השינוי המתבקש. "אחרי הגילוי הזה, פתאום קיבלתי משמעות לחיי, שלפני כן לא הייתה. מכאן ועד לקיום המצוות בפועל – הדרך פשוט 'קפצה' לי. התחלתי לשמור שבת, קיבלתי על עצמי צניעות – הכל בהדרגה כמובן. אני זוכרת שלאודישן הסופי הגעתי עם חצאית, וכולם מאוד הופתעו מהשינוי הפתאומי שחל בי".

יש לך לפעמים נקיפות מצפון על הוויתור שעשית? יכולת להרוויח קריירה מזהירה

"אני לא מצטערת על הוויתור שעשיתי, כי אני יודעת שזה היה רצון ה' ממני. אני מצטערת בשביל אותן בנות שלא יודעות מה הן מפסידות בזה שהן שרות לקהל מעורב, וכמה דלתות טובות בהרבה, עשויות להיפתח בפניהן, ברגע שיוותרו על שירה בציבור מעורב. אני לא מרגישה שוויתרתי על הקריירה שלי, שכן בדיוק בשביל זה אני לומדת עכשיו טכנאות סאונד. השאיפה היא ב"ה להקים אולפן הקלטות משלי ולתעל את הכישרון שה' נתן לי למען מטרה נעלה של שירה בקדושה ולנשים בלבד.

"ולכל הנשים שעדיין מתלבטות, אני רק יכולה לומר שמאז שקיבלתי את ההחלטה הזו ובחרתי בחיים, בחיי נצח שאינם נגמרים בעולם הזה והבליו - הקב"ה לא מפסיק לפנק אותי במתנות אחרות, פי אלף יותר שוות. תזכרי שאת דוגמא אישית לכל מי שרואה אותך, ואם תלכי עם הקב"ה יד ביד, את אף פעם לא תפסידי. תעשי מה שצריך, ותשאירי לקב"ה לעשות את מה שרק הוא יכול: לשמח אותך".