ידידיה מאיר

אם באמת היה לי מכון מחקר, הייתי שולח את התחקירנים שלי לשאלת עומק שמסקרנת אותי: מהו הרגע שבו התפכחת? אילו מילים שבנט אמר גרמו להם להאמין לו, ומה הרגע שבו הבינו עם מי יש להם עסק?

וזה בדיוק היה אורי זוהר. מצד אחד פרסום, תהילה, כולם ידעו שהוא חזר בתשובה ועשה מהפך בחייו. אבל מה קרה מאז אותו מהפך, בכל יום בחייו? ובכלל, איך נראה עולמו הפנימי?

אז טוב, אני מסכים בדיעבד לקבל את הפרשנות שזאת הייתה עקיצה שהופנתה לבנט. השאלה רק, אם למפרע מי שלא כיוון לבו, יצא

הוא לא "ידע לדבר" עם ציבורים רבים בעם ישראל. הוא לא "כיבד" ציבורים רבים. הוא היה מחובר, לעומק, לקהלים רחבים מאוד. לכן כל כך הרבה יהודים, בארץ ובעולם, ומרגישים שהרב שלהם נפטר

כהנא לא מתחרט. לא מתחרט על שינוי העמדות המוחלט, על האופורטוניזם, על גניבת הקולות, על החרמת חצי עם, על החבירה לאויב מבית ומבחוץ. הוא מצטער (סליחה, "מתבאס") רק כי איבד את האמון. התקלה היא לא בכך שהפר את כל ההבטחות, אלא בכך שהבטיח

אולי עד שהמילים האלה יודפסו הממשלה כבר תיפול. כי מנסור עבאס ו"מועצת חכמי התורה" שלו יחליטו פתאום שנגמרה ה"הזדמנות הנוספת" שהם נתנו לממשלה. כשזה יקרה, נתחיל לבנות בעזרת ה' את ברית האחים האמיתית

"אבא שלי אמר שהוא ביקש מהרב קוק לברך אותי בשני דברים: שאהיה תלמיד חכם ושאזכה לאריכות ימים. לא יודע אם הברכה הראשונה התקיימה, אבל השנייה התקיימה...".

מה שמתן כהנא עשה זה לא לשקר, זה להעמיד למשפט ראווה אל מול פני כל האומה את מי שלא שיקר, את מי שנשאר נאמן לדרך - ולהוקיע אותו בחרון אף

הערת המערכת: טור זה נכתב לפני שאירעו ההתפתחויות בסוף השבוע האחרון. כעת, הדברים עוצמתיים עוד יותר

"נפתלי, זה לא יכול להמשיך ככה. אני ואתה יודעים מה צריך לעשות. ואני ואתה יודעים שאתה לא יכול לעשות את זה. אין לך מנדט. אנחנו מגרדים את אחוז החסימה בסקרים, פעם מלמטה ופעם מלמעלה. ושום דבר לא עוזר"

הטור של ליבסקינד והשיר החדש של ישי ריבו מסכמים את הנושא הבוער בצורה מושלמת. ידידיה מאיר בטור חשוב

"מתווה הכותל שוב בכותרות, אבל את מי מעניין הכותל?", שואלות שם בכירות התנועה, והנה התשובה המדהימה בכנותה: "כי זה ממש לא רק הכותל. אי יישום מתווה הכותל מרחיק מכולנו גם את התחבורה הציבורית בשבת וגם את הנישואים האזרחיים

"אנחנו מסתכלים עליה, המומים. מה? בשליחות של יהונתן? יהונתן בכלא, באמריקה. והיא אמרה: דיברנו בטלפון, ויהונתן ביקש לבוא אליכם הביתה לנחם אתכם ולהביא צעצועים לילדים"

לא היו ימים טובים לתלמידים בינוניים כמוני כמו פורים והשבועות שלפניו. אז כשמדרשייה אחת החליטה לוותר על ההצגה, נותרתי ברגשות מעורבים

לא צריך להיות היועץ הפוליטי של ראש עיריית ירושלים כדי להבין שגם העם איתו. ודווקא בגלל זה אני חושב שאסור להתעלם מהמשך הנאום של הנשיא באירוע של מרכז הרב

או במילים שלנו: כנראה שהיינו צריכים את שיעור האמונה המאוד ברור הזה דווקא עכשיו. לא סתם נבראו הפגסוס, האלשיך והמנדלבליט דווקא בדור שלנו. וגם: הצטרפו למועדון הדף היומי

מסקנות מריאיון עם ראש הממשלה נפתלי בנט, והשיר החדש שאתם חייבים לשמוע. הטור של ידידיה מאיר

אין זמן. חייבים לדבר עכשיו על הסכנה הגדולה של האנשים האלה כשהם עוד חיים ובריאים (עד מאה ועשרים!), שלא ניזכר מאוחר מדי. ואז נהיה מאוד צודקים, אבל לא ממש מנומסים

וואו. זה מדהים. זאת הודאה בפה מלא בכל תאוריות הקונספירציה שמערכת המשפט רודפת את כל מי שמנסה לבקר אותה

אני עוצר רגע כדי לוודא שהבנתי נכון. כשקדמון כותבת "הסצנה האלימה, הפרועה והבריונית שהתרחשה שלשום במליאה", היא לא מתכוונת להתנהגות של ראש הממשלה בנט במליאה

"לא פעם נאמר לי על ידי לומדי דף יומי מובהקים שסיימו כבר סבב אחד ויותר של מחזור לימוד הדף, שהם טרם למדו את שישה סדרי המשנה ולא הגיעו עדיין לכל המסכתות במשנה שעליהן אין בבלי"

אף פעם לא הייתי בהפגנה שבה דיברו בלי הפסקה על הנקודה המדויקת שעליה עומד הכול הכול: הזהות היהודית של המדינה

מה זה השיח המוזר הזה, שבו בעל החוב משחק אותה פוקר עד הרגע האחרון? מלחמת כבוד מי ימצמץ ראשון בין שני אנשי עסקים מפוצצי אגו? לא. כלומר, כן. אבל לא על הכבוד של עצמו

יונתן שחר, נפתלי קמפה, זאנוויל ויינברגר ודוד בן ארזה – 4 אמנים יהודיים שכדאי לכם להכניס אל הפלייליסט שלכם

כמה זמן מתייחסים לאורחים, למה חשוב להשקיע בהגברה, ומהי המצווה הראשונה שנער בר־המצווה מקיים עם הגיעו למצוות?

למה אתה מכנה את מה שנכתב כאן "דברי ארס והרס"? לא יפה לדבר ככה. אם צריך לראות את הטוב שבכל דבר, למה לא לראות את הטוב גם במיליונים שמתנגדים נחרצות לממשלה?

אנשי ימינה לא רק עקרו לשמאל הפוליטי אלא עברו, ברגע אחד, לדבר בשפתו. מה שעשו להם במשך שנים - הם עושים עכשיו לאחים שלהם

תרשו לי לנחש שבשולחן ליל החג היו למשפחת ברוד לא מעט אורחים וגם זה דורש הכנות. ובתוך כל הלחץ הזה של ערב ראש השנה - תקיעת השופר של החבר שלי מעסיקה אותו הרבה יותר משהיא מעסיקה אותי

ידידיה מאיר מספר על ליאור שי זצ"ל, שכונה "לוחם השמחה". מה נתן לו כוח להילחם בכל יום עבור השמחה, ומה איחל לבנו בבר המצווה שלו? לזכרו

מדוע אנחנו מקבלים כמובן מאליו את העובדה שבכל שנה יונתן בן ארצי הוא הנואם המרכזי ביום הזיכרון לרצח רבין? ולמה אני לא מזהה את פניו של תא"ל הרב אייל קרים, הרב הראשי לצה"ל?