כל התכנים של משה זיאת

דווקא במצב שבו יש לי כל הסיבות שבעולם, להתייאש ולהתנתק מהתפילה, אני מתעקש להישאר במקום המתוק והקסום הזה, להמשיך להתפלל ולבכות בכל יום מחדש, כאילו זו הפעם הראשונה בחיי. סיפורו של משה זיאת, פרק 9 – לקחת או לקבל

למרות הקושי העז, והתירוצים הרבים שעמדו לרשותי, מתירים לי בנוכחותם להתפלל ביחידות, לא ויתרתי. מלחמת איתנים התחוללה בכל תפילה מחדש. סיפורו של משה זיאת, פרק 8 – כאילו פדאני

לנוכח עיני הסתחררו מילות הפסוק "כי מנגד תראה את הארץ – ושמה לא תבוא!". דמעה שקופה זלגה על לחיי. סיפורו של משה זיאת, פרק 7 – ההשתדלות כתפקיד

כמה זמן זה ייקח – לא ידעתי. אך זאת היה לי ברור, בסופו של תהליך אהיה אדם בריא לחלוטין, הולך על שתי רגלי. סיפורו של משה זיאת, פרק 6 – יש עם מי לדבר

אני מצאתי את הכתיבה באקראי מוחלט. כתיבה שהובילה אותי בהמשך המסע, אל היכולת להתמודד עם העקרבים הנושכים שבתוכי. סיפורו של משה זיאת, פרק 5 – בין השורות

"זה לכל החיים! כמו לימוד התורה שלכם...". הוא היה אדם שמח ומצחיק, כך שהייתי בטוח שזו עוד אחת מההלצות הלא-מוצלחות שלו. סיפורו של משה זיאת, פרק רביעי: ההווה ניסיון

אף אחד – כולל אני בעצמי – לא שמע ממני על האבחון והמחלה שמקננת בגופי. ההתעלמות הייתה מוחלטת. סיפורו של משה זיאת, פרק שלישי: המלחמה מתחילה

את עיני צד גזיר עיתון שכותרתו זעקה: "טרשת נפוצה – מחלה כרונית". בום. פרק שני בסיפורו של משה זיאת – הבשורה הכרונית

לא עיכלתי בכלל מה זה אומר, "טרשת נפוצה". המילים של הפרופסור פשוט החליקו לי ליד האוזן. לא הפנמתי מה זה אומר. פרק ראשון בסיפורו של משה זיאת – האבחון

משה זיאת גילה בגיל 20 שהוא חולה בטרשת נפוצה. מאז הוא עבר מסע אישי ארוך, וכעת – משתף אותו גם הלאה. מדור חדש מתוך ספרו, "לאסורים צאו"