כל התכנים של יהוסף יעבץ

הורדוס היה כלב שמירה טוב עבור אוגוסטוס, אבל כלב זאב אכזרי כלפי העם היושב בציון, ובראש ובראשונה משפחתו שלו עצמו

היהודים בקלן בימי הרומאים הוכרזו כ"דת מותרת", עוד לפני השתלטות הנצרות על האימפריה הרומאית. הם חיו בקלן בשגשוג ורווחה. מקומם היה משמעותי עד כדי כך שהיתה להם הזכות להתמודד למועצת העיר, ואנשי הרוח שבהם קיבלו פטור משרות צבאי ואזרחי

ביריחו נמצאו כמויות גדולות מאוד של מזון, דבר שמלמד שהעיר לא נכבשה במצור, כמו הטקטיקה שהמצרים היו משתמשים בה, אלא בבת אחת, בעוד העיר הייתה בשיא כוחה

הורדוס עמד מן הצד ונחרד. הייתכן כי היהודים העקשנים ירצו להפוך את אריסטובולוס למלך, וידיחו אותו?

בשנת ד' אלפים תרפ"ב (922), לפני אלף מאה ושתיים שנים, נפל דבר בישראל: גאון ארץ ישראל שלח לוח שנה לכל תפוצות ישראל, וגאון בבל יצא כנגדו בפרסום: הלוח מוטעה, את ראש השנה ואת חג הפסח יש לחגוג ביום שלישי, ולא ביום ראשון, כפי שקבע גאון ישראל!

הורדוס שהה עם משפחתו במבצר מצדה, ואנטיגונוס צר על המבצר. הורדוס שוב הצליח להימלט, התחבר ללגיון הרומאי, ויחדיו הם עלו על ירושלים

הורדוס השחצן הגיע כשהוא לבוש בבגדי ארגמן של אצילים, חגור בחרבו על ירכו ושומרי ראשו מקיפים אותו. חכמי הסנהדרין נרתעו מפחד שמא יבולע להם, ושתקו. רק הנשיא, שמעיה, לא נרתע מפני אותו רשע, והוכיח את חבריו, איך העזו לוותר על כבוד שמים ולהימנע מלדון את שופך הדמים, מחמת פחד בשר ודם

מי הוא אותו שלמה מולכו, שמרן הבית יוסף ראה אותו כ"קדוש", ושמנהגו שימש כדוגמא לדורות?

הוא ניצל את העובדה שבמהלך יום השבת הם נחו, ופרץ לעיר בעיצומה של השבת. תוך כדי הכיבוש נהרגו שנים עשר אלף יהודים. פומפיוס נכנס ברגל גאווה לקודש הקדשים. לראשונה מאז נבוכדנצר, כארבע מאות שנים קודם לכן, נכנס כובש זר לבית המקדש!

הורקנוס היה באמת רך לב. אריסטובולוס ידע שהוא לא יעז לפגוע לרעה במשפחתו, ולכן דיבר אליו דברי חלקות, והלה הכניסו לירושלים ולבית המקדש, שם שכנעו אריסטובולוס לוותר על המלוכה ועל הכהונה

רבי נתנאל בירב פיומי היה נגיד וראש רבני תימן לפני כאלף שנים. לפני פטירתו הוא הרגיש שמשהו נשבר בו. הוא לא הבין מדוע עוברות על קהילתו כאלו צרות גדולות. בצר לו הוא פנה אל המנהיג הנערץ רבי משה בן מיימון, שטרח והשיב לו באיגרת מיוחדת הנקראת "איגרת תימן"

שלומציון ניהלה את המלכות בתבונה. היא לא יצאה לשום מלחמה, כי במקום להוציא את הכסף על המלחמה, היא הוציאה אותו על הכפלת הצבא. הצבא של הממלכה החשמונאית נתפס כמאיים וגדול מאוד, ולכן אף אחד מהעמים הסובבים לא העז להתקיפה או להמרות את פיה

בשבוע שעבר נמצא ממצא מפתיע בעיר רמאנטהפוראם שבהודו: בתוך באר עתיקה נמצאה אבן גדולה, שניכר שהיתה חלק ממצבה. פועלי החווה לא בדיוק ידעו לפענח את הכתוב, וגם לא גילו ענין רב באבן ישנה, אבל סטודנט בשם חתים עלי גילה שמדובר באותיות עבריות

במשך שנים לא היה מקור לרעידת אדמה כה חזקה בארץ ישראל, אבל עם החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בשנים האחרונות בחבל יהודה, מצאו שרידים מתאימים בירושלים, חברון, גזר ובאתרים נוספים

הראי"ה קוק זצ"ל השווה אותו לרבי אברהם אבן עזרא. מיהו אותו חכם, שאנשים לא נהנו מזיו כתביו וחכמתו?

הדבר קרה בעקבות אירוע שבו ישב ינאי המלך ורצה אדם שיזמן לו אחרי האוכל, אך כיוון שנלחם בחכמי התורה, לא היה אף אחד באזור שיכל לברך. שלומציון אמרה שיש לה אדם שיכול לברך, ותביאנו רק אם ינאי לא יפגע בו

טוביה שמע כי בפאדובה שבאיטליה אין מפלים יהודים לרעה, ושם הוא יכול לקבל את תואר הדוקטור. הוא נדד לשם, השלים את לימודיו ואף קיבל הסמכה לרפואה. באותו זמן קיבל הצעה להיות רופאו של הסולטן העות'מני מהמט הרביעי, ונענה לה

בעצת רבי מנוח הנדל, רבה של וינה, נכתב גט, ויצחק גירש את אשתו. במקביל הובטח לו כי אם יזכה ויחלים, הוא יישאנה בחזרה. יצחק זכה להחלים, אבל לא ידע שבכך יכניס את כל עולם התורה למחלוקת גדולה שנמשכה במשך שנים

ינאי ידע שתהיה תגובה חריפה, כאשר הוא פוגע בציפור נפשו של העם, ולכן הכין מראש אלפי חיילים נוכרים, שכירי חרב, שהגיחו ממחבואם וטבחו ביהודים. שלשת אלפים יהודים תמימים נהרגו באותו יום, כדי להוכיח לעם ישראל שינאי הוא הקובע ולא ההלכה או התורה שבעל פה

במשך השנים נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לכל אחד מהחלקים של הסיפור כפי שמתואר בתנ''ך. ב-1830 נמצאה בארמונו של סנחריב בנינווה ''מנסרת סנחריב''. על המנסרת מתואר מסעו של סנחריב לארץ יהודה