כל התכנים של נחמה פריליך

אחרי כל שיחה היא הוסיפה עוד תרומה, כשהיא אומרת: "אני משלמת לרופאים לפרופסורים ולתרופות אבל אני יודעת בבירור שמה שיעזור לי באמת זה הזכויות שיש לי פה"

"אני ערבי, אבל מה זה קשור? אני פשוט רוצה לזכות בספר תורה. אני יודע היטב את הערך הגדול. מה, יש הבדל? אני משלם על הכל באשראי"

לא קלטתי את המשפט האחרון, כי כבר עמדתי בדמיוני ליד הילד האובד, שבטח היה חסר אונים ואומלל. לבי יצא אליו

"אני החלטתי לתת להן מתנה מידי פעם, ולהחמיא להן. כך הן מתביישות לנהוג בי בזלזול. אני מבקשת מהקב''ה שיהיה איתי, והוא מעולם לא עזב אותי". סיפור מרטיט של אמונה, גם בזמנים הכי קשים

"הצפייה למשיח הסתיימה, וזכינו להיגאל". האומנם אהיה זו אני? ואולי לא אזכה... ואולי, אם אהיה מהזוכים, אשמע דפיקה בדלת ביתי. כשאפתח את הדלת תעמוד שם אסתי ז"ל, בתי שנפטרה ממחלה בהיותה בת 20

"אתם עם משונה כל כך. איפה שמענו בהיסטוריה שזוג צריך שלום בית?!". טור הידברותי משעשע לחודש אדר

"אריק, כל הכבוד, מסר חזק ועוצמתי". בעלי הביט בי, ולא האמין על מה אני מדברת. איזה מסר. מי חותם בכלל. ועל מה התלהבת. שוב את מתנהגת כמו ילדה קטנה ותמימה. אבל המסר נקלט

10 שנים הם מחכים לילד, והנה, הוא מגיע עד פתח דלתם. האם ההורים שלו לא דואגים?