כל התכנים של הרב משה שיינפלד

אנשים חיים יותר מידי את העבר, ומשתמשים במושג של "ירידת הדורות" בתור תירוץ לחולשה הרוחנית שלהם. זו עצת היצר הרע

יתכן שנדבק באותם בנים משהו חיצוני, משהו טמא, לכלוך שצריך להסיר, אבל אלה רק שכבות חיצוניות הנמצאות על הנשמה, וזה קורה בגלל שלא תמיד בני ישראל מודעים לרום מעלתם, לא תמיד הם זוכרים שהם בני אל חי

אם הם יושבים במבצרים סימן שהם פחדנים וחלשים שמתחבאים מאחורי חומות, אולם כשאתה שולף אותם מהחומה אתה מגלה שהם חסרי עמוד שדרה

משה ידע את סוד מתן הביקורת: ביקורת נותנים מאהבה. אתה לא יכול לגשת לומר מילה קשה, לפני ששכנעת את מקבל הביקורת שאתה אוהב אותו ובא לטובתו בלבד

בורא עולם מנהיג את עמו, והוא מעביר אותם דרך מקומות שהוא יודע שיכשירו אותם להיכנס אל הארץ ולהתחיל את ההיסטוריה היהודית, אולם בני ישראל התלוננו

פינחס ראה את הטרגדיה, הוא ראה שמשה ואהרן בוכים, הוא קם מתוך העדה וסיכן את החיים שלו. חכמים אומרים שפינחס הכניס עצמו לסכנת חיים גדולה בבואו לקנא לכבוד השם

לפעמים דווקא נקודת החוזק שבאדם, עלולה להפוך להיות האסון הכי גדול שלו. בלעם בחר להשתמש בנקודות החוזק שלו בצורה רעה, וזה מה שהפיל אותו

אהרן הכהן, ללא ספק קיים את מצוות ההדלקה באמונה חושית ובעונג אינסופי, עם הרגשת חיות שאין כדוגמתה, והוא עמד בפני ניסיון קשה לעצור את הרגש ולא להוסיף שלהבת קטנה

כל אדם חייב לעלות אל הר השם, מוכרחים לכוון גבוה, אבל רק עם ארון הברית. תורת ישראל נותנת לאדם את המסגרת הנכונה ואת ההכוונה הנכונה מה אמת ומה שקר, מה ריאלי ומה דמיונות שווא

מדוע אין לנו מידע אודות אברהם אבינו עד שהוא קיבל את הציווי הראשון "לך לך"? האם לא היה ראוי שהתורה תפגיש אותנו ולו במעט עם דמותו הענקית? איך זה קשור לדור המדבר?

הבשורה של מתן תורה אינה להביא את התורה רק לבתי הכנסת. היא הייתה שם גם לפני מתן תורה כשאברהם ויצחק קיימו כל התורה. התביעה העמוקה של מתן תורה היא להביא את האלוקים אל החיים ולהפוך את המציאות עצמה לקדושה

כשאדם מאחל לרעהו שלום, הוא בעצם מזמין את רעהו להיכנס למרחב הפרטי שלו והוא אומר לו - יש מקום לשנינו, בוא נחיה יחד

האם בחיים שלנו יש מקום אחד בטוח במאה אחוז? האם אנו בטוחים שחומות בצורות יכולות להגן עלינו באופן הרמטי? אימפריות עתיקות וחדשות עלו וקרסו

דווקא הכהנים, המעבירים את דבר השם אל העם, חייבים להתרחק ככל שניתן מרעיון המוות. עליהם ללמד את העם כיצד לחיות ולהחיות את העולם החומרי, ולעבוד את השם דווקא באמצעות הגוף

אדם, בעומק לבו, יודע את האמת. הבעיה מתחילה כאשר אדם צריך לשפוט את עצמו, שאז הוא הופך להיות סובייקטיבי ופתאום "קשה לו" לשפוט את עצמו

סיפורם הנפלא של נחמן שטיצר והרב ישראל לייכטר, וגם: למה לא כדאי לדבר לשון הרע?

כשאדם עושה את הדבר הנכון והראוי, בפרט כשמדובר בעבודת השם, אין לו לדאוג מ"מה אחרים יגיבו", עליו לצעוד קדימה ואולי הוא יגלה שבצד השני בכלל לא קיימת התנגדות

שתיית יין גורמת להשליט את הרגש על הראש. שכרות מאפשרת לרגש הטבעי להתפרץ, בלי בקרה ובלי סדר וחוקים. כשאדם משתכר, הוא משתחרר ופשוט אומר את מה שהוא רוצה להגיד. ומה רע בזה?

כנראה שתי הדרכים נכונות, ולכל חטא יש התגובה המתאימה לו. נבין זאת טוב יותר לאור השוני בין קרבן חטאת, שבא ממין זכר, לקרבן אשם, שבא ממין נקבה

מדוע נברא כך האדם? כדי לתת לו יכולת בחירה בין טוב לרע. אדם לא רואה בחוש את הטוב, ועליו לבחור בו ולברור אותו מתוך הרע. דווקא משום כך נקרא האדם "מהלך"