"אני שואל את עצמי, מר אייל ברקוביץ' היקר והאהוב. אני בתור ילד הערצתי אותך ככדורגלן גם אם שיחקת בקבוצה היריבה, אבל למה לגרום לשנאת חינם?!". מכתב אישי בעקבות דברי ההסתה הפוגעניים שהושמעו לאחרונה כלפי הציבור החרדי
זמן גאולתינו: שיר נוגע על חשיבות לימוד התורה וכבוד ללומדיה - שיביא לבסוף את הגאולה הנכספת
"בלעדיך, הזוג היה מתווסף אל הרשימה הארוכה של גרושים וגרושות" – מכתב מרגש נוסף שהתקבל במחלקת שלום בית של הידברות
כותב המבקש לשמור על עילום שמו מספר: "מתבייש בעצמי אבל משתף בגלל הפחד. זה קרה לי וזה יכול לקרות גם לכם"
העולם היה שונה מאד כשהיינו ילדים: היה לנו הרבה יותר חופש והרבה פחות טכנולוגיה. איכשהו, גדלנו בסדר בלי אינטרנט, בלי הורים שמאשימים את המורים בכשלונות שלנו, ואפילו בלי סוגרי ביטחון על בקבוקי תרופות. איפה הם, הימים האלה?
במוצאי שבת אשתי לא חשה בטוב. היא התלוננה על עייפות וחולשה. בדרך לבית המרקחת אני מתחיל לדבר עם בורא עולם. אני לא מבין מה אתה רוצה ממני, אני אומר לו. הלא כבר השלמתי עם המצב, הרי ניסינו כמה פעמים, קשה לנו עם האכזבות, ואין לי כוח נפשי לראות את אשתי בוכה. חזרתי הביתה, וברקע התנגן שיר ברדיו: "הפכת מספדי למחול לי". סיפור נס החנוכה הפרטי שלנו, שהתרחש לפני שנתיים
