למה בריבוע

נֶאֱמָר עַל אָדָם הַמִּתְלַהֵב וּמִתְרַגֵּשׁ מִדָּבָר שֶׁמָּצָא אוֹ שֶׁהִזְדַּמֵּן בְּדַרְכּוֹ

יֵשׁ נְשִׂיאִים (עֲנָנִים) וְרוּחַ, אֲבָל לֹא יוֹרֵד גֶּשֶׁם. כְּלוֹמַר: נֶאֱמָר עַל אָדָם שֶׁמַּבְטִיחַ הַבְטָחוֹת רַבּוֹת, אַךְ אֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָן

נֶאֱמָר עַל אָדָם הַמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וְשָׂמֵחַ בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ.

נֶאֱמָר לָאָדָם הַנּ ֹוזֵף בַּחֲבֵרו עַל פְּגָמָיו, בְּעוד הַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ גְּדוֹלִים אַף יוֹתֵר

הַנַּחְתּוֹם (האופה) לאֹ צָרִיךְ לְשַׁבֵּחַ אֶת הַבָּצֵק שֶׁל עַצְמוֹ. כְּלוֹמַר: לֹא רָאוּי שֶׁאָדָם יְשַׁבֵּחַ אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו בְּעַצְמוֹ

לֹא כְּדַאי לִהְיוֹת חַמְדָנִים, כִּי נְכָסִים רַבִּים גּוֹרְמִים לִדְאָגוֹת רַבּוֹת

כִּנּוּי לְאָדָם בַּיְשָׁן וְצָנוּעַ

אָדָם לאֹ צָרִיךְ לְהִתְפָּאֵר מֵראֹשׁ עַל דְּבַר-מָה שֶׁטֶּרֶם עָשָהׂ. הֶסְבֵּר מִלּוּלִי: מִי שֶׁחוֹגֵר אֶת חֲגוֹר הַמִּלְחָמָה בְּצֵאתוֹ לְמִלְחָמָה – אַל יִתְהַלֵּל מֵרֹאשׁ בְּנִצְחוֹנוֹ כְּאִלּוּ כְּבָר חָזַר מְנַצֵּחַ, וְהוּא מְפַתֵּחַ )מַתִּיר( אֶת הַחֲגוֹר

נֶאֱחַז בִּדְבַר-מָה בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו. בִּקֵּשׁ מִפְלָט

הִפְחִיד אוֹתוֹ, הִטִּיל עָלָיו אֵימָה וּפַחַד

נֶאֱמָר עַל אָדָם אַמִּיץ, שֶׁאֵינוֹ פּוֹחֵד מִדָּבָר וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם אֶתְגָּר

הֵעֵז, הִתְמַלֵּא אֹמֶץ לֵב

לְאֵיזֶה צַד אַתָּה שַָׁיּךְ? הַאִם בָּאתָ לַעֲזֹר לָנוּ אוֹ לְאוֹיְבֵנוּ?

כִּנּוּי לָאָדָם שֶׁאִי-אֶפְׁשָר לִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁמִּתְגַּלֶּה כַּחֲסַר תּוֹעֶלֶת

אָדָם פַּחְדָן מְאדֹ, הָרוֹאֶה סַכָּנָה בְּמָקוֹם שֶׁהִיא אֵינָהּ קַיֶּמֶת

אָדָם בַּעַל אֹפִי חָזָק, הַשּׁוֹלֵט בִּיצָרָיו, נֶחְשָׁב לְגִבּוֹר

כִּנּוּי גְּנַאי לְאָדָם שֶׁעָלָה מִשֵּׁפֶל לְמַעֲמָד רָם, וְהוּא מְנַצֵּל אֶת מַעֲמָדוֹ לְרָעָה וְרוֹדֶה בַּכְּפוּפִים לוֹ

עָדִיף לִהְיוֹת הָאַחֲרוֹן בֵּין מַנְהִיגִים חֲכָמִים מֵאֲשֶׁר הָרִאשׁוֹן בֵּין הוֹלְכֵי בָּטֵל טִפְּשִׁים.

מַנְהִיג, אָדָם בַּעַל תְּכוּנוֹת מַנְהִיגוּת הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ

כִּנּוּי לְאָדָם מַשְׂכִּיל וּבַעַל זִכָּרוֹן טוֹב, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ דָּבָר. הַמַּשְׁמָעוּת הַמִּלּוּלִית: בּוֹר מְסֻיָּד וּמְטֻיָּח הֵיטֵב, כָּךְ שֶׁהַמַּיִם לֹא נִבְלָעִים בְּדָפְנוֹתָיו.