מעשה אבות

בְּהַגִּיעוֹ לְאִיטַלְיָה, גִּלָּה כִּי הַשִּׁלְטוֹן הַמְּקוֹמִי חוֹשֵׁשׁ פֶּן נְתִינִים זָרִים יַדְבִּיקוּ אֶת אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ בְּמַחֲלוֹת, וְעַל כֵּן הֻכְרְחוּ כָּל הַבָּאִים בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ לְהַמְתִּין בְּהֶסְגֵּר. הוּא נֶאֱלַץ לִשְׁהוֹת בְּמַחֲנֵה הַהֶסְגֵּר אַרְבָּעִים יוֹם טֶרֶם שֶׁהֻרְשָׁה לְהִכָּנֵס לְאִיטַלְיָה.

נַעֲנָה הַיְּהוּדִי וְאָמַר: "לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ חִיּוּב לִקְרֹעַ. וּמָה אֶעֱשֶׂה כָּעֵת? אֵין לִי בֶּגֶד נוֹסָף עִמִּי". אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן פָּשׁוּט. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַחְלִיף אֶת הַחֻלְצוֹת, וְכָךְ לֹא תִּצְטָרֵךְ לִקְרֹעַ

"בִּשְׁבִילוֹ? בִּשְׁבִיל גְּדוֹל הַדּוֹר? וַדַּאי שֶׁאֲנִי מוּכָן לִמְסֹר אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁלִּי!" אָמַר הַיְּהוּדִי, אַךְ הוֹסִיף לֶאֱחֹז אֶת הָאֶתְרוֹג בְּיָדוֹ. הוּא הִרְהֵר מִסְפַּר דַּקּוֹת, וְאָמַר: "אֲנִי מוּכָן, אֲבָל זֹאת אֶדְרֹשׁ בִּתְמוּרָה - אַסְכִּים לִמְסֹר אֶת הָאֶתְרוֹג, אִם יֻבְטַח לִי כִּי שְׂכָרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן עַל מִצְוַת נְטִילַת הַלּוּלָב בְּשָׁנָה זוֹ, יִזָּקֵף לִזְכוּתִי!"

הוּא מַבִּיט בְּפִנָּה זוֹ וְאַחֶרֶת שֶׁל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מְנַסֶּה לְהָזִיז אֶת הַסְּפָרִים הַגְּדוֹלִים וְהַכְּבֵדִים, שֶׁמָּא מִסְתַּתֵּר הַסֵּפֶר הַקָּטָן בֵּינֵיהֶם - שֶׁהֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַשָּׁנָה לֹא נָהֲגוּ לִקְרֹא בּוֹ – אַךְ אֵינוֹ מוֹצְאוֹ!