פרשת השבוע

כאשר אומן מלמד את חניכו ומוסר לו את רזי המקצוע, שומר הוא לעצמו כמה פרטים וסודות שבהם יתעלה על תלמידו ויחשב למעולה במקצועו. ואילו משה רבנו לא נהג כן

הם אמנם ראו גם ראו, אלא שראייתם היתה מושפעת ממה שכבר דברו וקבעו בדעתם. הגישה הנכונה היא לראות באופן אובייקטיבי, ללא דעה מוקדמת. הרב מנחם יעקובזון על פרשת שלח

כמה פעמים אתם מסוגלים לקרוא את אותו ספר? כמה פעמים אפשר להדליק גפרור בפעם הראשונה? אם אתם לא בטוחים לגבי התשובה, רק תזכרו: העיקר הכוונה

בתוככי בית המדרש, לא ניכר כל כך ההבדל בין הלומדים, אולם כאשר יוצאים לחיי המעשה, או אז אפשר להבחין ביניהם

משקל של כל גרגיר בפני עצמו הוא כלום, אולם כשהגרגירים מצטרפים אחד לאחד, הם מסוגלים לשאת את הים. אם נעשה חשבון נפש עם עצמינו, איזה מבול של דברים בטלים נשפך מפינו משך שבוע שלם, הסיכום יהיה מפחיד

בפרשת מצורע יש סודות עמוקים ששופכים אור על החיים של כל אחד ואחד מאיתנו ושל עם ישראל בכלל. קחו את הזמן והעשירו את ידיעותיכם בפרשת מצורע המופלאה

פרשת פקודי היא הרבה יותר ממה שסיפרה לנו הגננת. קחו את הזמן והעשירו את ידיעותיכם בפרשת פקודי, ובתובנות המופלאות העולות ממנה מבחר המרצים

בפרשת ויקהל יש סודות עמוקים ששופכים אור על החיים של כל אחד ואחד מאיתנו ושל עם ישראל בכלל. קחו את הזמן והעשירו את ידיעותיכם בפרשת ויקהל המופלאה

"לא בחיפזון" - זו היתה האמרה השגורה בפיו של ראש ישיבת פוניבז, הרב גרשון אדלשטיין, כשהוא מתלוה לדמותו המתונה והמקרינה ישוב הדעת. כמה טוב היה לנו כבחורים צעירים לספוג מדמויות ראשי הישיבה ישוב הדעת ומנוחת הנפש

איך נחדיר את פרשת השבוע ללב ילדינו, ואיך נהפוך אותה לחדשות ה"חמות" ביותר על שולחן השבת?