פרשת השבוע

נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח" חובה. כיצד משמחה טבע שלה להתענג על חינה בעיניו ואליו עיניה נשואות עליו להשתדל להראות אהבה וקירוב, ריבוי שיחה וריצוי

מצוות צדקה מתבטאת גם מעבר לכסף. היא מתבטאת גם בגמילות חסדים שבגופו, במעשיו, בדיבורו, בחיוך, בהארת הפנים שלו ובהתייחסותו לזולת

נצטווינו על איסור "אימוץ הלב", זאת אומרת גם אם אתה נותן עשרים שקלים, אל תיתן אותם בהרגשת אימוץ הלב. אלא תיתן מתוך הרגשה של רחבות. וגם אם העני לא שם לב מה מתחולל בתוך לבך, אתה צריך להגיע להרגשה פנימית של רחבות, תן צדקה מתוך רחמים...

קבוצת חברים הוזמנו לביקור אצל אחד מחבריהם שעשה שינוי רוחני, או כמו שאומרים בשפה שלנו - "חזר בתשובה". בין שאר הכיבוד שהגיש לפניהם, היה אבטיח. אמרו החברים, מן הסתם הוא רוצה שנברך על האוכל, מה מברכים על אבטיח?

אין כמו התחושה להביט בסיפוק על המדליות ותעודות ההוקרה התלויות על קיר המשרד שלך ולחייך מאוזן לאוזן... לראות את מפעל חייך חי ונושם, מתפתח ומרוויח הלוא אתה בעשר אצבעותיך הקמת אותו בדם ויזע והיום אתה קוצר את הפירות וכך בגאווה לא מוסתרת אתה מסתובב כל היום...

מסופר על אדם שיכור שנסע ברכבו במהירות מופרזת, לשוטר שתפסו לא היה ספק בכך שהוא נהג תחת השפעת אלכוהול. הנהג כמובן הכחיש. אין בעיה, אמר השוטר, נבדוק אם ראשך צלול, אני מצייר קו יישר על הכביש, וצעד בבקשה על הקו. אמר הנהג, אדוני השוטר, קודם כל תיישר את הקו, רק אחר כך אצעד עליו...

גם בפרשת השבוע ממשיך משה רבנו את דבריו אל בני ישראל והפעם הוא מדבר על עצמו וכך הוא אומר "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר וכו אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"

בני ישראל שוהים במדבר בתנאים של בית מלון בן אלפי כוכבים, לא חסר להם דבר! מן יורד להם מן השמיים, מים מבארה של מרים, הבגדים גדלים יחד איתם והענן מנקה אותם, הם בטמפרטורה מבוקרת... לא צריך לצאת לעבוד כי לא חסר דבר!

הוא היה עשיר גדול, התגורר בבית מפואר, היה גם תלמיד חכם וירא שמים, דבר אחד העיב על אושרו של זלמן - שלש בנות מבוגרות לו בבית, שיושבות ומצפות לחתן שמשום מה בושש לבוא...

"תפסיק להעיר לי". משפט הנאמר פעמים כה רבות בין אישה לבעלה, בין בן לאביו ובין עובד למעסיק. כולנו לא אוהבים שמעירים לנו ומבקרים את הדרך או המעשה שעשינו, אז מה באמת לא נעיר? לא נוכל להביע עמדה? ואם כן, כיצד? מהי הדרך שההערה שלנו תביא בקרבה השפעה על הזולת ולא רק פורקן של עצבים?

לאט לאט עיכל הבחור את המציאות המפתיעה. לפתע ננער מתדהמתו ושאל תוך שהוא מצביע על העגלה: "אמא, הצלחת אפילו להביא ילד נוסף לעולם?"

אליעזר ידע בדיוק מהן התכונות החשובות בבת הזוג שתתאים ליצחק אבינו. אך המציאות היא שרבקה אמנו הייתה הרבה מעבר למה שחיפש

האם פרשיית רוצח בשגגה, קשורה אלינו, אל חיינו היומיומיים? וודאי שכן. שהרי "תורה" היא מלשון הוראה, הוראה רב זמנית... מהו המסר הרלוונטי עבורנו, במאה העשרים ואחת? המסר הוא עצום. אם נקלוט אותו יתכן וחיינו ישתנו לטובה...

בערבות מואב על שפת ירדן יריחו מספר פסיעות טרם כניסתם של בני ישראל אל הארץ המובטחת, מקבלים בני ישראל הוראות אחרונות על ידי משה רבינו אדון הנביאים ביניהם גם ציווי על בניית ערי מקלט והשהות שם

פרשת השבוע פותחת בפרשת נדרים. וכך אומרת התורה " איש כי ידור נדר לה, או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה"

בפרשת השבוע אנו נתקלים בפסוק מעניין בו פונה משה רבינו אל האלוקים ואומר לו "יפקוד ה' אלוהי הרוחות איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם וכו' ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"

הוריד אונקלוס נשמה נוספת – את נשמתו של בלעם, וגם אותו הוא שאל אותה שאלה – האם כדאי לו להתגייר? ובלעם ענה, שלמרות שעם ישראל הוא העם הצודק, בכל זאת - "לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים". כלומר, אל תתגייר... תובנות מפרשת בלק

בתוככי ארמון המלוכה של ממלכת מואב, נבלעו בחדר הישיבות המלכותי חברי הממשל בראשות בלק בן ציפור. על הפרק: "היערכות לקראת התקרבותם של ישראל לגבולות המדינה" השרים התבקשו להכין אסטרטגיה לחימה שונה מזו המקובלת, הם ראו את מפלת סיחון ועוג שהיו מעצמות על באותה תקופה ולא רצו אף הם ליפול קרבן בפני ישראל

בינינו, יש ביכולתנו לשפוט את משה רבנו? הרי הוא כלל לא במושגים שלנו... ובכל זאת פרשה זו מסופרת בתורה. כנראה מעבר לעובדה ההיסטורית, יש בה מסר עבורנו. אביא את המקרה כפי שמתואר בתורה, ונראה מה אנו, במאה העשרים ואחת, יכולים להפיק ממנו לחיינו.

הכל החל כשחזר קרח לביתו לסעוד את ארוחת הצהרים עם רעייתו, הם הסבו סביב השולחן ואשתו שואלת אותו, נו מה חידש לכם היום משה רבנו בשיעור? מצוות ציצית - ענה קרח. עלינו להטיל חוט תכלת בכל כנף