סוד בניין הבית
כשאת מחשיבה את עצמך, את גורמת למחסום בינך לבין הקב"ה. רק כשאת ככלי ריק יש מקום לברכת ה' לחול
כשאת מחשיבה את עצמך, את גורמת למחסום בינך לבין הקב"ה. רק כשאת ככלי ריק יש מקום לברכת ה' לחול
פעם, לפני שנים רבות, הכרנו את יוסף המספר. הוא הגיש סיפורים עם הולנדיים, אינדיאניים, גרמניים ומה לא, אבל פגישה עם בחור סקוטי, ששאל אותו האם הוא בכלל מכיר את סיפורי הבעל שם טוב, גרמה לו לצאת למסע שממנו חזר יהודי שומר תורה ומצוות
אני נשוי ארבע שנים לאשה שמאוד אהבתי פעם. הייתה בינינו כימיה עצומה. מיד כשנפגשנו הבנו שאנו מיועדים זה לזה. אבל משהו לאחרונה גורם לי לחשוב אחרת. נראה כאילו היא השתנתה
מחשבות, מחשבות... מתרוצצות במוחנו ללא הרף. האם שמנו לב מה הן אומרות? ואף אם נטה אוזנינו ונשמע, האם באמת יש לנו אפשרות לנתב אותן ולשלוט בהן? שרה יוסף, מחברת הספר "במחשבה תחילה" חושבת שיש לנו אפשרות לעשות זאת, ואפילו די בקלות קבלו כיווני מחשבה
מעשה בעשיר שיצא לשוק, ופתאום נקרעו לו נעליו. הביט ימין ושמאל ומצא בקתה רעועה שעליה התנוסס שלט "סנדלר". נכנס אליו, וביקש שיתקן את נעליו הקרועות. את ההמשך המעורר אף אחד לא יכול היה לנחש
כקורא קבוע במדורך קיוויתי למצוא את התשובה לשאלה הבאה: מהי אהבה, ולמה זה לא קורה לי? אני בן 27 ופוגש בנות באופן קבוע. לפעמים אני חושב שהתאהבתי ואחר כך אני מבין שזה לא קרה עדיין
בית הכנסת במושב היה ריק בדרך כלל ושומם מרבית ימות השנה. כמו כל הילדים, לא כל כך הבנתי מה עושים שם בדיוק. פרק א' מתוך הספר "העיתונאי"
בעל ספר החינוך דן בכל המצוות על פי הסדר בו הם מופיעות בתורה, ללא שום חלוקה וסיווג אחר (וכגון החלוקה שעשה הרמב"ם בספרו "ספר המצוות" בין מצוות עשה ומצוות לא תעשה).
פעמים רבות, כשאנו מצפים לישועה כלשהי, אנו דרוכים ולחוצים מעבר לרצוי. הישועה 'מסרבת' לבוא סיפורים רבים מוכיחים שרק כאשר אנו מצליחים להרפות מן הבעיה, היא מסתדרת. מדוע? ישועה בלי לחץ
בעולם החופשי-מודרני אוהבים חידושים והמצאות. לא נחים לרגע. העתיק הישן והטוב, מפנה את מקומו לעדכני, לחדשני, למפתיע. הבורות ריקים, ואין בהם מים, אז צריך להמציא ריגושים, יוזמות מפתיעות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה