הגיהנום של דוד ריצ'רד
מיודענו החביב והמיומן, דפק על השולחן וביקש את רשות הדיבור, וכהרגלו בקודש כאשר עמד מול ציבור חילוני הוא פתח את הדרשה במשפט המחץ שלו: "עזריאל מורגנשטרן זיכרונו לברכה לא מת!!! הוא חי".
מיודענו החביב והמיומן, דפק על השולחן וביקש את רשות הדיבור, וכהרגלו בקודש כאשר עמד מול ציבור חילוני הוא פתח את הדרשה במשפט המחץ שלו: "עזריאל מורגנשטרן זיכרונו לברכה לא מת!!! הוא חי".
"תפסיק להעיר לי". משפט הנאמר פעמים כה רבות בין אישה לבעלה, בין בן לאביו ובין עובד למעסיק. כולנו לא אוהבים שמעירים לנו ומבקרים את הדרך או המעשה שעשינו, אז מה באמת לא נעיר? לא נוכל להביע עמדה? ואם כן, כיצד? מהי הדרך שההערה שלנו תביא בקרבה השפעה על הזולת ולא רק פורקן של עצבים?
כשאדם מדבר על פוליטיקה בבית הכנסת - מה הנזק שנגרם? איך זה משפיע על תוצאות התפילה שלו? ואיך זה קשור להתנהגות בבית המשפט?
האם האתאיסט יחשוב לרגע שהדמוקרטיה וכל לימודי המשפטים של המדינה סותרים את המדע? האם יתווכח האתאיסט עם העובדה שלימודי המשפטים והמדינה חשובים יותר, ומשפיעים יותר, על החיים של כל האזרחים, יותר מכל המחקרים המדעים על טבע העולם?
כשהיתה בת ארבע החלה משפחתה בתהליך של התחזקות, כשהיתה בת עשר נרשם תהליך של היחלשות. המצב תפס את חן שאבו במצב לא פשוט, אך למרות הפיתויים, הנפילות והצעדים התימניים, היא מצאה בסופו של דבר את הדרך הנכונה, בזכות משפט אחד שאמר לה הרב זמיר כהן
כידוע, בישראל יש אחוז גירושים גבוה מאוד. כשאני חושב על המשפט הזה, אני אומר לעצמי שכל אחוז, נמוך ככל שיהיה, המתייחס לפירוק משפחה וחילוק שלם ומושלם לשני חלקים חסרים, ייחשב בעיני לאחוז גבוה. ברור שכל זוג שמתגרש חווה תהליך שלא ניתן לומר עליו שהוא נעים או רצוי. ובכל זאת, המון יהודים טובים משום מה לא מצליחים להתנהל בפורמט זוגי
על ברכי המשפטים האלו גדלתי, איתם גם הזדהיתי וחשבתי שאמא שלי אכן צודקת. לרכוש בגד לתינוק במחיר של ארבע מאות שקלים? לרגע לא עלה בדעתי לעשות דבר כזה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה