אחמד ידליק את האור בשבת?
בשבת האחרונה כבה אור החשמל בבית. אחותי קראה לגוי של שבת כדי שירים את המתג, וטענה שהרבה עושים כך. אני טענתי שכיוון שלבני עדות המזרח יש בעיה באמירה לגוי. מי מבינינו צדק?
בשבת האחרונה כבה אור החשמל בבית. אחותי קראה לגוי של שבת כדי שירים את המתג, וטענה שהרבה עושים כך. אני טענתי שכיוון שלבני עדות המזרח יש בעיה באמירה לגוי. מי מבינינו צדק?
ישנו מרחק בין ידיעת האדם לבין מעשיו בפועל. פעמים מרחק שמים וארץ, ופעמים גם נתק מוחלט. חכמי הקבלה קוראים למצב זה "מיצר הגרון": בין שכלו של האדם לגופו, יש גרון צר | תובנות מפרשת מקץ
אחריות לגורל בני המשפחה או פרדיגמה ילדותית המונעת מפחד? אולי הגיע הזמן לפרוש כנפיים
למרות עלייתו של סבא מנשה לארץ, לא הצליח להתוודע לגורלו של בנו הצעיר יוסף. הדבר הסב לו צער רב. בנסיעה לא מתוכננת לירושלים הצטלבו מבטיהם. הוא חייך חיוך רחב כלפי יוסף, כאילו שאין דבר יותר טבעי מלפגוש את בנו האבוד בירושלים הגשומה
נועה נישאה לגוי, ודווקא מתוך הריחוק הרגישה שהיא משתוקקת לחזור ליהדותה. סיפור תשובה בהידברות
תורת ישראל מלמדת כי בדומה לגוף החומרי הזקוק למזון כדי להיבנות ממנו ולהתקיים, גם נשמת האדם זקוקה למזון - רוחני כמובן - שיבנה וישדרג אותה ויעניק לה סיבה לחיות בעולם החומרי
מנתח המוח אבן אלכסנדר לא היה מאמין גדול, וסיפורי מטופלים שחוו מוות קליני התקבלו אצלו בספק. אבל אז הוא חווה זאת בעצמו; בספר שחיבר, ובראיונות לכלי תקשורת אמריקניים מספר אלכסנדר על החוויה שמחוץ לגוף
שלל סוגיות מעניינות מבית מאורות הדף היומי, והפעם: צדיק ורע לו, גלגולי נשמות, אמירת קדיש על אב גוי, והאם יש לנכרי חלק לעולם הבא
"מי יכול להעריך נשמה של יהודי?" שואל הרב זאב קרומבי, "עמדתי באמצע הרחוב, ודמעות של התרגשות זלגו מעיני, כשניסיתי להבין: מה מניע את משה, אחרי יותר מ-50 שנה כראש מנזר בודהיסטי, להפשיל את שרוולו להנחת תפילין?"
מה המשותף לסוכר לבן, קמח לבן, מלח, אבקת מרק, שוקולד, גלידה, מרגרינה, חמוצים, וקולה? לא קשה לנחש – כולם מזון תעשייתי, נטול כל ערך תזונתי, המהווה רעל לגוף. עד כדי כך רעל?... לא, לא הגזמנו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה