סוגיות הדף היומי

שלל סוגיות מעניינות מבית מאורות הדף היומי, והפעם: צדיק ורע לו, גלגולי נשמות, אמירת קדיש על אב גוי, והאם יש לנכרי חלק לעולם הבא

| כ"ו חשון התשע"ד |
אא
מסכת סנהדרין, דף קה/א, "הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי".

עוד מימי קדם נושא גלגול נשמות, השייך לענף הקבלה, ריתק אליו בני אדם מכל המגזרים. רבי לוי בן חביב (שו"ת מהרלב"ח סי ח) מציין "כי בעוונותי עדיין לא זכיתי לחכמה הזאת, יען כי לא ניתן לאדם רשות להבין בה מעצמו ולחקור עליה, אלא כשמה כן היא, שצריך שיקבל אותה מרב שקבל גם הוא". הוא מוסיף ומתאר את הדעות בנושא זה, וחותם: "יש כת אחרת גדולה מאד מחכמי ישראל המאמינים, וכולם כתבו עליה כי היא אמונה אמיתית ועיקר מעיקרי התורה… וכולנו אנחנו מחויבים לשמוע דברי אלו האחרונים, ולהאמין האמונה הזאת בלי שום פקפוק וספק כלל".

"צדיק ורע לו", מדוע? רמב"ן (בפירושו לספר איוב פ ל"ג) אף מרמז כי "צדיק ורע לו", המהווה את הציר עליו נסוב ספר איוב ובו דנו גדולי הדורות, נעוץ בעובדה שלגלגוליו הקודמים של הצדיק יש השפעה רבה על מצבו בגלגולו הנוכחי (עיי כתבי הרמב"ן ח"א עמ ק"א ועיי שו"ת "תורה לשמה" סי תנ"ח).
 
גלגולה של נשמה: ראיה מעניינת לתורת הגלגולים הוכיחו מסוגייתנו. גמרתנו אומרת: "הוא בעור, הוא כושן רשעתים, הוא לבן הארמי". כלומר: לבן הארמי, בעור אבי בלעם וכושן רשעתיים [מלך ארם, ששעבד את ישראל בימי שפוט השופטים, ראה שופטים ג/ח] הם אדם אחד, שכינוייו השתנו לפי המאורעות שהשתתף בהן. הכי כן? חותנו של יעקב אבינו ע"ה האריך ימים עד ימי שפוט השופטים? אין זאת, מבארים יעב"ץ ו"זקוקין דנורא" (מובא ב"עץ יוסף" כאן), אלא שנשמתו של לבן הארמי שבה והתגלגלה בבעור אבי בלעם ובכושן רשעתיים.
 
דור הולך ודור בא: רמז נאה לתורת הגלגולים מציין רבי יוסף חיים בספרו "תורה לשמה" (שם), מדברי שלמה המלך (קהלת א/ד) "דור הֹלך ודור בא". לכאורה, היה עליו לומר, דור בא ודור הולך. אלא, לפי שנשמות הדור הבא התגלגלו אליו מן הדור הקודם, לכן, תחילה דור הולך, ובנשמותיהם מגיע הדור בא…
 
בעל "ערבי נחל" (פ ניצבים) עוסק בשאלה מעניינת. מדוע מלך שלמה המלך על כל העולם כולו ואף על החי ועל הצומח (עיי תרגום שני על מגילת אסתר, פ"א), בעוד דוד אביו, ואף משה רבינו, לא מלכו אלא על ישראל בלבד? אין זאת, הוא כותב, אלא משום שעד לתקופת שלמה המלך, קיננה נשמה חדשה בכל יהודי שנולד. אולם מתקופתו ואילך החלו הנשמות להתגלגל ולבוא שנית לעולם הזה, וכך אירע שנשמות ישראל התגלגלו גם בקרב נכרים ואף בגופם של בעלי חיים וגם בצמחים וכדומה. מאחר שהובטח לשלמה המלך שימלוך על כל ישראל, נוצר צורך להמליכו על כל העולם, כדי שגם אותם גלגולים יהיו נתונים למרותו.
 
הימנעות מברכת "הגומל" מחשש לגלגול נשמה: מעניין לציין השלכה הלכתית הנובעת מתורת הגלגולים. מהר"ם מינץ (שו"ת סי י"ד) פסק, שאב אינו רשאי לברך "הגומל לחייבים טובות" לאחר שבנו הקטן החלים ממחלה, זאת, למרות שבנים לוקים בעוונות אביהם [ומשום כך מברכים "ברוך שפטרני מעונשו"], מאחר שיתכן שהבן לקה עקב דברים שאירעו עמו בגלגולו הקודם, ואביו אינו "חייב" במקרה זה.
 
תינוק שקרא "שמע ישראל": נסיים בסיפור שמביא הסטייפלער זצ"ל על מוהרי"א ממודינא ז"ל, שלא האמין בתורת הגלגולים עד שראה ילד בן חצי שנה שחלה וגסס, ובשעת גסיסתו קרא "שמע ישראל" ויצאה נשמתו ב"אחד"! ("חיי עולם" פ י"ב).
 
 
דף קה/א,"בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי הא שאר גויים אתו".

היש לנכרי חלק לעולם הבא?

בסוגייתנו נחלקו תנאים אם לאומות העולם יש חלק לעולם הבא. לדעת רבי אליעזר הנכרים לא ינחלו חלק לעולם הבא, אך רבי יהושע אומר שגם לנכרים יש חלק לעולם הבא, והלכה כמותו.
 
כאשר נכרי מבקש להתגייר ולהצטרף לאומתנו, בית הדין פורס בפניו את האיסורים המוטלים על היהודים, ומאידך גיסא הדיינים גם מיידעים אותו בשכר הרב שיזכו בו עם ישראל ואומרים לו: "הוי יודע, שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים, והם ישראל" ("שולחן ערוך" יו"ד סי רס"ח סעי ב), וכך גם כתב הרמב"ם (הל איסורי ביאה פ י"ד הל ד). נמצאנו למדים, כי היהודים בלבד זוכים לעולם הבא! והנה, בהלכות מלכים (פ"ח הל י"א) כתב הרמב"ם: "כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא". היש להם, לנכרים, חלק לעולם הבא, או אין להם?
 
נכרי חסיד אומות העולם: רבים עוסקים בנידון זה, ביניהם, בעל "תפארת ישראל" (תחילת פ י"א) המבאר, כי היהודים שונים מן הנכרים בכך, שלכל היהודים, בין לרשעים ובין לצדיקים, יש חלק לעולם הבא, ואילו הנכרים אינם זוכים לכך באופן טבעי, אלא רק הצדיקים שבהם (ע"ע חידושי רבינו דוד, סנהדרין צא/ב; ספר העיקרים מאמר ד פרק ל"א; באר שבע סנהדרין צ/א, רדב"ז מכ"י נדפס במהדורת רמב"ם פרנקל, הלכות מלכים שם).אמירת קדיש על אב נכרי: לנידון זה מספר השלכות הלכתיות מעניינות. הפוסקים דנים אם על גר צדק לומר "קדיש" על אביו הנכרי. בעל "זקן אהרן" (יו"ד סי פ"ז) מבאר, כי באמירת הקדיש הבן מטיב עם נשמת אביו הנכרי, שהרי גם לנכרים יש חלק לעולם הבא. לו לא היה לנכרים חלק לעולם הבא, לא היה כל עניין לומר קדיש על אב נכרי.
 
ללוות נכרי לקבורה: "כל בו" (סי קי"ד דף פ"ו ע"ג) כותב שהרואה לוויה של נפטר, חייב לעמוד ולנהוג בו כבוד, אף אם המת נכרי. "בית יוסף" (יו"ד סי שס"ז) מבאר, כי מדובר בגוי חסיד בלבד, שיש לו חלק לעולם הבא, ומאחר שיש קיום לנשמתו לאחר מותו, יש ללוותו. מהרש"ם ("דעת תורה" יו"ד סי שס"ז סעי א) מדגיש כי מאחר שבלוויית אדם נכרי נוהגים לשאת צלמי עבודה זרה, יש להקפיד לבדוק לפני ההצטרפות למסע הלוויה שאין בה צלמים, כדי שלא לכבד את העבודה הזרה.
 
הגאון רבי יוסף רוזין זצ"ל, הידוע בכינויו "הרוגצובר" ("צפנת פענח" סנהדרין צ/א) מסביר בדרך הפלפול את ההבדל בין נכרים ליהודים, ולשם כך הוא מקדים את ההלכה הבאה: כאשר אדם מבקש לרכוש חפץ, עליו לעשות בו מעשה קניין. כגון: המעוניין לקנות קרקע יכול לרכשה בכסף, בשטר, או בקניין חזקה – עשיית פעולה בשדה שיש בה משום הוראת בעלות. פעולה זו צריכה להיות חשובה וממשית, למשל, גידור השדה, נעילת שעריה וכדומה, אך הליכה על גבולותיה אינה מהווה מעשה חשוב דיו כדי שייחשב כמעשה קניין (ב"ב ק/א). לעומת זאת, שני שותפים המבקשים לחלוק קרקע השייכת להם מימים ימימה, די בכך שכל אחד מהם ילך על גבולות חלקו, כדי לברר את חלקתו בשותפות המתפרקת. זאת, מאחר שממילא הקרקע שלו הייתה, וכל שנותר הוא להגדיר את שטחי בעלותו של כל אחד מהם (פי המשניות לרמב"ם ב"ב תחילת פ"א).

כך גם העולם הבא. עולם הבא צפון לישראל, והוא שייך להם כעין שותפות. לפיכך, יהודי שעשה מעשה טוב כל שהוא, זכה על ידי כך לברר את חלקו בעולם הבא. אין לו צורך במעשה קניין, שהרי הוא שותף בו בעולם הבא זה עידן ועידנים. אולם, הנכרי צריך לעשות "מעשה קניין" כדי לזכות לחלק לעולם הבא.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (80 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים