נתן גושן

"אתמול לקחתי את הילד המקסים הזה לקבר של אמא. פעם ראשונה מאז הרצח שהתרחש לנגד עיניו. הקבר של אמא שבחרה בו להיות הילד שלה, וברגעיה האחרונים נאבקה במחבל, והצילה אותו. החמוד הזה שכבר יודע לדקלם שאמא בלב, ואמא בשמיים, והגוף קבור באדמה – ניסה בכל כוחו להזיז את האבן הגדולה. לא, הוא לא הצליח. הוא לא הצליח להבין למה אני לא עוזר לו. למה אני שתמיד אופטימי ועוזר לו כל כך, לא בא לעזרתו כדי להוציא את אמא"

'נכון, הקב"ה נתן לי בית גדול ומפואר עם הרבה חדרים. אני אכניס לכאן את כולם. רק לא את אבא שלי. אתה יודע למה? מפני שהוא פגע תמיד באמא שלנו. לא כיבד אותה כראוי. לא מגיע לו שאכניס אותו לביתי'

בעוד שאצלנו היהודים נתינת צדקה נחשבת למעשה עילאי, וחסד שאין כדוגמתו (ואין זה משנה מי נותן וכמה)  – מסתבר שאצל האוסטרלים, זה קודם כל תלוי מי נותן את הצדקה. וכשמדובר בראש הממשלה מלקולם טרנבול בכבודו ובעצמו, את מקום הטפיחה על השכם, מחליף זעם אחד גדול