"בזמן שאנו חוגגים, ישנן אמהות שלא יכולות לבשל". צפו
בחג הפורים, בל נשכח את אחינו הזקוקים לתרומה שלכם, וגם השנה הרב זמיר כהן יהיה השליח שלכם להעברת התרומות עבור המצווה החשובה הזו, ויעביר כל שם לברכה. צפו
בחג הפורים, בל נשכח את אחינו הזקוקים לתרומה שלכם, וגם השנה הרב זמיר כהן יהיה השליח שלכם להעברת התרומות עבור המצווה החשובה הזו, ויעביר כל שם לברכה. צפו
אנחנו חושבות ורואות את כולם גם כשאנחנו ישנות. ולכן, אנחנו רוצות שמישהו יחשוב עלינו ככה. שיראה אותנו בלי שנבקש. שיחשבו עלינו סתם ככה פתאום
כמו ב"מסלול" הליכה ביום בהיר, בו נהננים משמים חפים מכל ענן ומהרקפות שלצד הדרך, והצעידה במעלה ההר היא החויה בעצמה - כך במסלול החיים. אמא, הימים עוברים, אמא! בואי גם תהני בהם ותחווי אותם
אל תתנו להם לדעת מה זה סרטים. תנו להם לגדול כמו פעם, עם משחקים בגן ציבורי, עם המצאות ודמיונות שהם חושבים תוך כדי משחק. המכתב שלא יישלח לעולם
בתור אמא צעירה השקעתי בלי סוף בילדים, והכל לווה באי שקט. באמהות של היום, המאוחרת, אני רואה משהו אחר, רגוע יותר
לאחרונה התבשרנו על אמא ירושלמית, שילדה את הבן העשרים במספר והחלטנו שזה הזמן לבחון את התופעה מקרוב; פגשנו אמהות למשפחות ברוכות ילדים' ושאלנו אותן איך החליטו ללכת על זה/ איך עומדים בעומס הפיזי, המנטלי והרגשי, ואיך נותנים מקום לכל ילד? מאיפה הכסף, הפנאי, הרצון והאמונה? נכנסנו לבתים ויצאנו מופתעים. פורסם לראשונה ב"קרוב אליך"
אתמול הסתיים החלק הראשון של הסדנא להנחיית הורים – הסדרה לגיל הרך. הירשמו לחלק השני של הסדנא
אפשר להמשיך "לאכול את הלב" בפסיביות מעיקה שכזאת, אולם אני מאמינה שאפשר גם לפעול, לקרוא בקול, לכתוב, להתעורר, לעורר ובעצם לעשות כל מה שביכולתי על-מנת ליצור שינוי
כמה מהמחנכים בימינו, הורים ומורים, באמת לוקחים אחריות אישית וניגשים לטפל בבעיותיהם האישיות, טרם ניגשים הם לחנך אחרים?
"אני רוצה שתבחין במצוקתי הקשה מנשוא, אך זה לא קורה. אני קפואה על מקומי והיא רק חוזרת על דרישתה שאקום ברגע זה ואצא לחכות לה בחדר המנהל..."