למה

הרבה נשים כותבות, מדברות, מרגישות את קרבתן אל פעולת מכונת הכביסה. לאחרונה ראיתי וקראתי יותר מאחת. טור למשל

ראש הלשכה המדינית של חמאס נחת בקהיר כדי לקיים דיון בנוגע להתפתחות המלחמה. ישראל מתעקשת על שחרור הנשים ופצועים, אבל לחמאס יש דרישות אחרות. מה יקרה עכשיו?

מסבירן רשת בשם חגי קרויזר מסביר מדוע הרשת כועסת על ההתנהלות של ביידן במלחמה, וטוען כי הדרג המדיני טועה פעם אחר פעם

מהי מצוות פדיון הבן, למה עושים אותה? ומה עושים אם מעולם לא עשו לנו את זה לאחר לידתנו?

מלחמה היא בלשון נקבה, ויש לנו כלי נשק. זה הזמן להפרשת חלה

אומר על זה הרב פינקוס זצ"ל: ברור לי שאם לבן לא היה מצליח לנשק – לא הייתה עלינו השפעה של אומות העולם. אבל בגלל שהוא הצליח לנשק, משהו נדבק, ואנחנו זוכרים שהיה לנו סבא לבן, ותרבות יוון משפיעה עלינו

כדי להתמודד בצורה יעילה עם הרגשות השליליים, צריך לתת להם התייחסות כנה ואמיתית

מתוך לב קרוע עולות השאלות. העיניים, מלאות בדמעות, מסתכלות השמיימה, מנסות להבין. ואז, אחרי שנושמים עמוק, מאוד עמוק, לוקחים עוד קצת אוויר – ומחפשים תשובות