תקציר תניא, פרק ג' - מוחין ומידות: שכל ולב
אין רגשות אמיתיים, מבלי שקדם להם תהליך של הבנה והפנמה. רגשות שמתעוררים "ככה סתם", יהיו תמיד שטחיים וחסרי משמעות אמיתית
אין רגשות אמיתיים, מבלי שקדם להם תהליך של הבנה והפנמה. רגשות שמתעוררים "ככה סתם", יהיו תמיד שטחיים וחסרי משמעות אמיתית
להיות בינוני זה קצת להיות צבוע, לא? הרי גם כשאני אוהב את ה' זה אף פעם לא עד הסוף, תמיד יש גם יצר רע...
יש לי זמנים של התרוממות נפש מיוחדת. זה יכול לקרות לי בעיקר במשך תפילה טובה במיוחד. מאוד מתסכל אותי לגלות שאחרי התפילה לא נשאר מזה כלום, אני אותו אחד שהייתי...
עם מי ללכת, עם המוח או עם הלב? זאת השאלה הכי קשה בחיים. האמת, אני מרגיש שיש לי פיצול אישיות…
למה להסתפק בחינוך דתי שמקבלים בישיבה? האם לא עדיף לצאת לחיים עם השכלה רחבה יותר?
להיות יהודי כמו שצריך זו מחויבות לא קטנה... למה אי־אפשר לשחרר לי קצת חבל? נהנה, נזרום, מתישהו כבר אקבל שכל ואתחייב להיות כמו שצריך!
יש איסורים שקל לי להבין, כמו למשל "לא תרצח". אבל מה כל־כך נורא באכילת מאכל שאינו כשר?
קליפות טמאות, זה נשמע מפחיד. מה קורה למי שכבר עבר עבירה? האם זה הסוף?
אומרים שה' ברא את הכל. האם זה כולל גם את הרע? איך זה יכול להיות?
כל בני האדם הם ברואיו של הקב"ה, אבל לא כולם זכו לכינוי "בנים". הסגולה המיוחדת הזו עברה מדור לדור אצל אנשים מיוחדים מאוד עד שהגיעה אל אברהם אבינו, אל יצחק ואל יעקב
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה