מדע

בזמן שהוא כותב, אין הפרופסור מביט בחיידקים. מנין יודע שהחיידקים עדיין נמצאים מאחוריו, בתוך דגימת המיקרוסקופ, ולא נעלמו לפתע-פתאום? מנין יודע שהחיידקים ממשיכים להתנהג בדיוק באותו האופן, גם בזמן שאינו מביט בהם?

כל המעוניין לקדם אג'נדה, לא צריך להתאמץ כדי לתת לה רקע ותוקף "מדעי", ובמחשבה שניה, גם אם צריך להתאמץ, זה משתלם… כשאתה מנפנף בדבריו של פרופסור או באיזה דף שכתוב עליו "מחקר" – יש לזה הילה דתית, לא צריך יותר

המרקיז דה לפלאס לא עסק בלימודי מגדר או בדברי הבל כאלו, שבהם כל מטורף יכול להפוך לפרופסור. הוא עסק במדע מדויק. אבל עדיין, הוא יכל לנהוג כזיקית, ובשם המדע וההסתברות, לתמוך במי שהיה משתלם לו לתמוך

לתופעות כמו "חוק שימור החומר" ו"אינרציה" אין הסבר חומרי, כי הם אינם אלא ביטוי של הרצון האלוקי

בעידן המודרני, המדע נחשב למגדלור של אמת. כשמומחה מכריז ש"מחקר חדש קובע", אנו נוטים לקבל זאת כמוחלט. אבל האם כל מה שמוגדר "מדעי" באמת נכון? כדי להבין את מהות האמת המדעית, עלינו להתעמק בשורשיה

גם איש מדע גדול, גאון התופס את כל קצוות היקום, צריך רגע של שקט כדי להקשיב לעצמו, להתבונן על העולם ולראות את הבורא

וכך הוא פתח את אחד מנאומיו המפורסמים: "ייתכן שתופתעו לגלות שאני, פרופסור לאסטרופיזיקה, לא מאמין בחוק המשיכה. אני גם לא מאמין בחורים שחורים. אני אפילו לא מאמין שהשמש עולה במזרח. אני לא מאמין לכל הדברים האלה כי אני לא צריך… יש לי ראיות עבורם"

כל ההיסטוריות של העמים בעולם מתחילים לפני כ-4000 שנה בלבד. למעשה, אין עמים עם שושלות עתיקות יותר מתקופת המבול של נח

"יש שתי תשובות אפשריות: אם אני יושב איתם לבד, הם מודים שהם לא מבינים את זה. זה תמיד כך. אם אני יושב עם שניים מהם, או יותר, הם לא רוצים להודות בכך אחד בפני השני – אז הם פשוט לא עונים לי"

האם נמצאו במקורות היהדות תגליות שעדיין לא ידועות למדע המודרני?