זוגיות

כאן יכולה להיות "שעתם הגדולה" של בני הזוג. אם הם ישכילו לתת כתף תומכת בשעה זו, שעת המשבר תיחרט כחוויה זוגית ייחודית

כשאתם מדברים בכבוד, מקשיבים באמת ושומרים על גבולות אישיים מכבדים - אתם לא רק משפרים את חייכם, אתם כותבים תסריט בריא שישמש את הילדים שלכם להקמת ביתם שלהם

"כשחיים שנים בתוך דרמה רגשית מתמשכת, הסבל נעשה כמו מוזיקת רקע קבועה. הטוב שקט מדי, מרגיש מאיים בריקנות אימתנית. גם כשכבר מתרחשים רגעים טובים, הגוף ממהר 'להחזיר את הצליל המוכר'"

הנותן מתנה לחברו יכול לומר לו: "אם תשתמש כראוי במתנתי על פי כל ההוראות, תיהנה ממנה", אך מה פתאום שהחבר ימשיך ויאמר: "אם לא תשתמש במתנתי כראוי – היא תזיק לך"?!

"הפסוק 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' מקבל כאן משמעות חדשה. זו לא רק עזיבה פיזית של בית ההורים, אלא עזיבה פנימית של הצורך הנואש באישור שלהם, ובחירה להיות גבר"

הוא פנה לנפטרת ואמר לה: "את רואה את בית הכנסת הזה? את מאות המתפללים שגודשים אותו מידי יום, שותים משהו חם ומתפללים באהבה? כל זה שלך!"

כשאחד מבני הזוג אומר "אני מצטער שזה גרם לך כאב", גם אם הוא חושב שלא טעה, הוא פותח דלת לתיקון רגשי. הסליחה אומרת: "אני רואה אותך, ואני רוצה לתקן"

ואז הגיע השלב שבו ההתלבטות לא הייתה קלה. הרגשתי שאני צריך לקרוע את עצמי מעיקרון שדבקתי בו בקנאות במשך לא מעט שנים. לא נותר לי אלא להבין ש"ביטולה הוא קיומה", ושאני לא יכול למנוע ממנה דבר כל כך חשוב לה, רק כיוון שיש לי עיקרון אישי