אבא, תעזור לי, אצלי הדשא לא ירוק
למה כולם מרגישים את החום, ואני – את הקור? המכתב שלעולם לא יישלח
למה כולם מרגישים את החום, ואני – את הקור? המכתב שלעולם לא יישלח
הקב"ה הפגיש בינינו, כי בדרך שידוך סטנדרטית לא היה סיכוי שהיינו נפגשים – כי אתה ספרדי ואני אשכנזייה. המכתב שלעולם לא יישלח
הנשמה הקטנה שאנחנו חושבים שיש לנו היא ממש לא קטנה. אין גודל פיזי שיכול להכיל את העוצמות שלה. המכתב שלעולם לא יישלח
באמת שקשה לי בעולם שלך. כולם זורמים עם החיים, ואני כזו תקועה ...כזו לא זורמת. המכתב שלעולם לא יישלח
זה כל כך קשה להיפרד בצורה כזאת. כי בעצם את עדיין כאן, אבל את לא. בכלל לא כאן. ואין לי אפילו האפשרות לשבת ולהתאבל עלייך באמת. כי גופך עדיין כאן. וגם הסמארטפון. המכתב שלעולם לא יישלח
כל האור שהיה לך בעיניים – כבה. ועכשיו אתה דומה לאדם עשיר שירד מנכסיו, ומבקש מהעובד שלו לשעבר שייתן לו עבודה. המכתב שלא יישלח לעולם
יש אנשים שמילה אחת רעה שלכם תשבור את הלב שלהם לרסיסים. יש אנשים שבלילה בוכים דמעות של דם, ואנחנו פשוט לא יודעים את זה. המכתב שלעולם לא יישלח
אתם דואגים להזמין את הזוגות איתם אתם חברים. נכון, גם הבעל רוצה לשוחח עם מישהו. אבל אל תחשבו רק על עצמכם, תחשבו גם עלי ועל ילדי. המכתב שלעולם לא יישלח
רק תדעי שלא ויתרתי, והמשכתי להילחם על זכותך לאבא. התעקשתי להמשיך להיות אביך. המכתב שלעולם לא יישלח
"בכל פיגוע באים המונים לנחם את ההורים, האחים או הילדים – ופתאום זה כבר לא משנה איזו כיפה יש לאבל או לנרצח, או אם יש לו כיפה בכלל. ויש כאלו שמגיעים גם מרחוק מאד בשביל לחבק ולתמוך... ואני חושבת, למה להיות מאוחדים רק בזמנים של כאב?" – שירה במכתב תוכחה, רצוף אהבה לעם ישראל