בחירת מין העובר
איפוס חיפוששלום, אחי היקר, אני כותב לך אחרי הניצחון על הפלישתים
הסתכלתי על דוד המלך. לא נראה בו שום פחד. פתאום הוא הסתובב אלינו, היה לו מבט בעניים שקשה להגדיר, מין עוצמה לא רגילה. הוא הסתכל על כולנו באהבה גדולה. המכתב שלעולם לא יישלח
היא ממשיכה לשתוק, כי לא נשאר מה להגיד
זה מין כאב שכבר לא מחובר לכלום, שהעבר שלו כבר רחוק מידי, חסר משמעות בשבילה. המכתב שלעולם לא יישלח
הרופאה אמרה לי: "מה עשית? היה כאן קפל צווארי, והוא נעלם"
לימור רחמים הוזהרה כי העובר שלה לוקה בתסמונת דאון, אבל אחרי מאבק נפשי ממושך, החליטה שלא לבצע הפלה. באופן ניסי, הסימנים המדאיגים נעלמו בסקירה הבאה - והילד נולד בריא ושלם, כנגד כל הסיכויים
הכי לבד שרק אפשר, עכשיו יותר מכל פעם
זו מין בדידות כזאת, שהמקרים ביום יום רק מזכירים לך אותה יותר ויותר, רק מחדדים את המצב. המכתב שלעולם לא יישלח
מה העניין לדרג את קושי הניסיון העובר עלינו?
החסידים שמחים בעיכובים ובניסיונות, ואף מבקשים לעצמם את הייסורים, כתעניות, גלויות וכיוצא בזה, דווקא כדי לעמוד בהם באיתנות ובכך לגלות את עוצמת אהבתם לבורא
כל חייו של האדם כמוסים במבנה העובר
על ידי ההתבוננות בעובר, אנו יכולים לראות מהו תפקידו של האדם בעולמו, ומהי הייחודיות שלו. מסע מרתק אל הרוחניות של ההריון
"יש חשד מובהק שמדובר בסממני גמדות", אמרה הרופאה, ורחמים נשקפו מעיניה
גלית מנסה לשתף אותנו על אותו מפגש חירום עם הרופאה, בו נאמר לה כי חוששים לסימני גמדות אצל העובר
״את עוד תזכי להודות ולקרוא ׳נשמת כל חי׳ על הכיסא של הסטייפלר״
בחודש השמיני להריון, הרופאים בישרו לשירלי כי ממצאי בדיקת האולטראסאונד אינם תקינים וכי כמעט בוודאות מוחלטת, העובר שברחמה לוקה במום. היא התגברה על המשוכה על ידי הסתייעות באמונת חכמים וילדה תינוקת בריאה לחלוטין שבחודש כסלו האחרון מלאו לה 10 שנים





