עקיבא בן דוד

הנחתי את השקיות על המדרכה. "אתה בטוח שאתה מעוניין לעזור לה יותר?" "כן", הוא ענה. "דוד, חשבת פעם שאולי אם היית מקבל ממנה תמורה, או חיוך, על עזרתך, היית מתמיד בכך?" הוא הסתכל עלי בשקט כזה, חושב, קצת תמה. "תמורה? מה זה פה, עסקים?"

האדמו"ר בניחום אבלים: "מי יודע חשבונו של עולם... עכשיו בוודאי יושב ישראל דוד הקטן ולומד תורה בחיידר בגן עדן..."