למה לא כל יום שבת? איה קרמרמן מתרפקת על השבת מאז החזרה בתשובה
"שבת. חמישה ילדים, ברוך השם. אני כבר לא נשארת במיטה עם עצמי עד עשר. חמי וחמותי שומרים שבת עם האח הקטן של בעלי. כבר לא עושים על האש, ברוך השם. חלק מהחברים חזרו בתשובה, ברוך השם"
"שבת. חמישה ילדים, ברוך השם. אני כבר לא נשארת במיטה עם עצמי עד עשר. חמי וחמותי שומרים שבת עם האח הקטן של בעלי. כבר לא עושים על האש, ברוך השם. חלק מהחברים חזרו בתשובה, ברוך השם"
חשבתי שזה יהיה כנס שבזכותו אוכל לספר לכם על תבשילים חדשים ובמקום זה מצאתי את עצמי מוקפת במוצרי דיאט שלא נכנסים אליי לפה
אז מה בכל זאת גורם לי להחליט שלמרות הכול אני נשארת עם הילדים? פשוט כי אני לא יכולה אחרת. כמו שהנשמה שלי יצאה אל ה', הלב שלי יוצא אל הילדים. להיות איתם זה התיקון שלי, תיקון הילדות ותיקון המידות
ואני כל כך מבולבלת, שאני אפילו לא יודעת אם אני עצמי מתנהלת כראוי. האם אני מחנכת את ילדיי שידבקו בך, או שאני מפספסת את המטרה מקילומטר? איפה אתה, אבא? נדמה שנעלמת
קחו את העושר מהירקן, והכניסו את הכול לקערת צבעי הקשת וסידרו בצורה הכי מגרה את העין. אין סוף ליופי, וכשעושים זאת נכון מקבלים בריאות מושלמת בקערה. איה קרמרמן מסבירה מהו "ריינו בול"
"כשאראה אותך עושה דבר שאינו לרוחי, אזכור שאחד יחיד ומיוחד כמוך ברא השם. אעשה את שאני אוהבת שיעשו לי, ואשפוט לכף זכות. הריני מקבלת על עצמי מצוות ואהבת לרעך כמוך". איה קרמרמן בטור מרגש
החלטתי להקדיש זמן שבו אני לא אמא, לא אשתו של בעלי, לא הבת של אמי, לא בעלת טור, לא נותנת הרצאות, לא מבשלת-מנקה-שוטפת כלים. זמן איה. זמן שאני לוקחת בשביל עצמי
"לאט לאט הבנתי שאני לא מבינה, כלום. הדבר היחיד שהבנתי זה שאם אני מאמינה באחד, הכול אפשרי. והבנתי שאני מאמינה כי הלב שלי נפתח"
"היום אני מבינה שהעיקר בליל הסדר זה לא מה נלבש ואיך נערוך את השולחן. בלילה זה יש עניין אחד, חזק יותר מהכול. כי כל עניין ליל הסדר הוא "והגדת לבנך"
יכולתי לבחור אחרת, להמשיך בחיי הקודמים באין מפריע, בלי מגבלות ואיסורים. ועדיין, כל בוקר הדבר הראשון שאני עושה הוא להודות להשם יתברך. ויותר מכך, בתוך כל האיסורים אני מרגישה שנגאלתי