איה קרמרמן

איה קרמרמן: "בתוך כל האיסורים אני מרגישה שנגאלתי"

יכולתי לבחור אחרת, להמשיך בחיי הקודמים באין מפריע, בלי מגבלות ואיסורים. ועדיין, כל בוקר הדבר הראשון שאני עושה הוא להודות להשם יתברך. ויותר מכך, בתוך כל האיסורים אני מרגישה שנגאלתי

| כ"ב אדר התשע"ז |
אא

בכל פעם שמתפרסם טור אני מקבלת שלל תגובות. להפתעתי, התגובות האמוציונליות ביותר נשלחות אליי דווקא אחרי שאני כותבת טור בנושא תזונה.

נדמה שמה שאני כותבת מזעזע את אמות הסיפים של הקוראים, ולא משאיר אותם אדישים. אולי זה מכיוון שכאשר אני כותבת טור אישי-רגשי, אפשר להתחבר ולהתרגש יחד איתי או שזה ייגע בעצב חשוף. אבל כשמדובר בתזונה, כל אחד מאיתנו יודע טוב מאוד שהוא מעגל פינות וצריך להשתפר, והטילון שתקענו בדרך הביתה מהעבודה עושה לנו מצפון. או שזו רק אני?

הטור האחרון שעסק בתזונה ובו כתבתי רשימה של רכיבי המזון שראוי לא להכניס הביתה, הוציא קוראים מהדעת. קיבלתי מיילים שיכולתי ממש להרגיש את חרדת הכותב, והבנתי שאני חייבת להתייחס לזה מעבר למענה האישי. התגובות לא נכתבו מתוך כעס, אלא מהסתכלות כנה בתעשיית המזון והבנה של מה אנחנו דוחפים לגוף שלנו ושל ילדינו, בלי טיפת אכפתיות לבריאותנו. זה היה כאילו לקחתי לאנשים את הווייז הפנים-סוּפֵּרִי שלהם, והשארתי אותם אבודים באיזה מעבר ליד קופסאות השימורים שהם היו מורגלים לקנות.

מישהי אף ביקשה שאפרסם את רשימת הקניות הביתית שלי, כדי שהיא תבין מה, בשם השם, נותר לי לאכול. אחר ביקש רשימה של עשרה ממתקים שאפשר לקנות בכל סופר. חברותיי ואני לא הצלחנו להעלות עשרה ממתקים סבילים. תשובתו הייתה מפח נפש אחד גדול. גם ההצעה שלי להקפיא ענבים או מתכון ששלחתי לסוכריות ג'לי ביתיות, לא סיבר לו את האוזן. אחרים פשוט כתבו לי שהם לא יודעים מה לאכול עכשיו. חלק אפילו כתבו שיש דברים שהם לא מאמינים שהם יכולים להוריד מהתפריט שלהם, גם אם הם רעילים בכל קנה מידה. אם לומר בכנות, המיילים הפתיעו אותי. חוסר ההבנה איך אפשר לשנות, איך אפשר לחיות מתוך בחירה, בצמצום ובהקפדה על כל מה שנכנס לפה, גרמו לי להבין נקודה חשובה שאולי תאיר לנו את הדרך.

אפשר לחלוטין לעשות הקבלה בין שמירה על תזונה בריאה לעבודת השם, ואסביר זאת מיד. להולכים בדרך השם יש את ההבנה שנכון וצריך לעשות דברים מסוימים, שאותם נצטווינו. הם לא בהכרח מובנים אבל אנחנו מקיימים אותם מתוך אמונה, גם אם הם מגבילים אותנו. שלא כמו רובכם, תודה לקל בשבילכם, חייתי חיים שלמים בלי תורה ומצוות, חיים רוויי חופש ובחירה. לכאורה, או לא לכאורה, הבחירה שלי לחיות תחת עול תורה ומצוות מצמצמת את חיי ובחירותיי מאוד. אני לא חופשיה למעשה בכלום. אני יהודייה שמחויבת במצוות.

יכולתי לבחור אחרת, להמשיך בחיי הקודמים באין מפריע, בלי מגבלות ואיסורים. ועדיין, כל בוקר הדבר הראשון שאני עושה הוא להודות להשם יתברך. ויותר מכך, בתוך כל האיסורים אני מרגישה שנגאלתי. גם בכל הנוגע לשמירת כשרות, ההבדל מחיי הקודמים הוא שמיים וארץ, אבל אני מאמינה שכל מה שהצטוויתי, אפילו שיש כאן ויתור אדיר, הוא לטובתי. לפני כמה שנים מישהו אמר לי שחזיר הוא הבשר הכי בריא שיש. עניתי לו: "זה נכון במאה אחוז. אם אתה חושב שאתה רק גוף – אז אתה צודק. לעפר שבך בשר חזיר מעולה. אבל אם אתה מאמין שהגוף הוא מעטפת לנשמה האלוקית שלך, אז הייתי מקשיבה למי שנפח בך את זו הנשמה, כשהוא אומר לך שחזיר לא טוב לה".

מדהימה אותי תגובתם מלאת החרדה של הקוראים שמבינים שהם חייבים לשנות הרגלים. בעיניי, הם פשוט לא רואים כמה יש להם אופי חזק. הרי אלו אותם אנשים שבוחרים בכל בוקר מחדש לחיות תחת חוקיו של ה'. שכשהם עוברים ליד מסעדות לא כשרות הם בוחרים לא להיכנס, על אף הריח המגרה; שבוחרים לא לישון עוד חצי שעה אלא לקום וללכת לבית הכנסת להתפלל; שבוחרים לצום כמה פעמים בשנה ולא להתגלח במשך שבועות, אפילו שהזקן מגרד; שבוחרים להתקלח במים קרים ולא לכבס בתשעת הימים. אלו אותם אנשים שבוחרים במגבלות ובחוקים שנכפו עלינו כגיגית, בעוד העולם צועק: אכול היום כי מחר נמות. כל אלו דורשים תעצומות נפש.

לעם שלנו יש עוצמות אדירות של חוזק וכוח רצון בלתי נתפס לומר: זה לא. אבל משום מה כשמדברים על לאכול נכון, כשמוציאים לנו את הבורקס מהפה, כל החוזק מתפורר. איך זה ייתכן שאנחנו, שמורגלים בהגבלות, חושבים שאין לנו את הכוחות לעמוד מול הלשון הנהנתנית, חומדת השומנים והמתוקים, שאנחנו משועבדים לה. כמו שאנחנו מאמינים שגבולות ההלכה שומרים עלינו, כך גם גבולות התזונה. הבחירה שלנו בתזונה לא מעובדת לא מצמצמת אותנו לחינם. היא שומרת על הבריאות שלנו, כמו שגבולות ההלכה שומרים על יהדותנו. ברור שהכי קל להוציא שניצל תירס מהפריזר ולהכניס במיקרו, אבל באותה נשימה יכולתי לומר שזה יותר קל ללכת למסעדה בשבת ולא לעמוד במטבח בשישי בבוקר. או שקל יותר לעשות פן ולא ללכת עם כיסוי ראש ביום חם. נכון, זה לא היה ציווי מפורש של ה' לא לצרוך צבעי מאכל וכו', אבל אנחנו כן מצווים להישמר מאוד לנפשותינו. ומאחר שאנחנו אחרי צום תענית אסתר, ואחרי סעודת פורים שתיקנה את קלקול המשתה של אותו רשע, ולפני זמן הגאולה, נראה שלי שזה הזמן המדויק לכולנו לגאול עצמנו מהשתעבדות לתאוות האכילה.

 

סלט מוקפץ של פטריות שיטאקי ואפונה סינית

החומרים הדרושים:

1 חבילת אפונה סינית/צרפתית/שלג (שמות שונים לאותה אפונה)

1 חבילה פטריות שיטאקי טריות

כף ג'ינג'ר טרי קצוץ

2 כפות שמן שומשום

2 כפות רוטב סויה

1 כף רוטב מירין

בצל ירוק או שומשום לקישוט

אופן ההכנה:

שוטפים את האפונה, קוטמים את הקצוות ומושכים עם סכין את הסיב בצד האפונה. הוא נמשך בקלות.

פורסים את הפטריות לפרוסות עבות.

מקפיצים את הירקות עם שמן שומשום - זה תהליך מהיר מאוד, אל תזוזו לשום מקום.

מכבים את האש ומוסיפים את הרטבים.

מקשטים בשומשום או בבצל ירוק. טעים חם או קר.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

פורסם בעיתון "בשבע".

הנקראים ביותר
1

חדשות היוםמיכל סלומון: "מיהרתי למעלה עם הילדים, החזקתי את הדלת בכל הכוח"

2

יהדותהרב זמיר כהן – הרמב"ם חושף את דרך השם, ואת הסוד לקבל שפע וברכות

3

חדשות היוםשמעתם על טביעה יבשה? הכרת התופעה יכולה להציל את חיי הילד שלכם

4

חדשות היוםהרב זמיר כהן בהתבטאות נדירה לשחקן ציון ברוך: "אתה עוד תהיה רב גדול"

5

חדשות היוםטבח מחריד בליל שבת: מחבל חדר ליישוב ורצח שלושה בני משפחה

6

חדשות היוםתיעוד דרמטי ממצלמת גו פרו שהוצמדה לקסדת חובש מד"א שנפצע בפיגוע בהר

7

אמונה והתחזקותסגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה: כל מה שלא ידעתם על הלהיט האהוב

8

חדשות היוםהתפללו: אם בהריון נפצעה בתאונה, והתינוקת סובלת מדימום לאחר שעברה ניתוח חירום

9

חדשות היוםהחייל שנטרל את המחבל: "מנעתי טבח גדול יותר"

10

נשיםהאומנית שהופכת ישן לחדש: "הילדים שלי מביאים לי גרוטאות ואני הופכת אותן לרהיטים"

הידברות שופס

סודות של חינוך

45לרכישה

מוצרים נוספים

מפתחות של שלמות ושליטה עצמית מספר משלי

מעשה בתפוח ירוק

הפופיטים - הרפתקאות באי הבריאות - דבורה בנדיקט

לשונות של אש - אביתר בנאי

שפת הגוף והנפש

הביתה בשמחה רבה - מדריך לניהול חופשה מוצלחת

לכל המוצרים