"הכאב עצום, אבל את מי אעניש?"
לפני כחצי שנה שכח נחמן שטיצר, מורה צעיר, את אחד מילדי התלמוד תורה שבו הוא מלמד, חיים בוילד ז"ל, ברכב סגור. לאחר הטרגדיה זכה נחמן השבור לחיבוק אמיץ, נדיר ומרגש ממשפחת הילד. תיעוד אמיתי של חמלה יהודית מרגשת
לפני כחצי שנה שכח נחמן שטיצר, מורה צעיר, את אחד מילדי התלמוד תורה שבו הוא מלמד, חיים בוילד ז"ל, ברכב סגור. לאחר הטרגדיה זכה נחמן השבור לחיבוק אמיץ, נדיר ומרגש ממשפחת הילד. תיעוד אמיתי של חמלה יהודית מרגשת
לא פעם אנו שומעים ילד או תלמיד מתלונן על בעיה מסוימת. לעתים ה"בעיה" הינה כיסוי לבעיה אחרת, אליה הילד לא מודע. מה עושים במקרה כזה? על בעיות בעייתיות
לא כל התקופות שוות. ישנן תקופות שבהן הילד נמצא במצב של תרדמת, וצריך לדעת להתנהג כלפיו בהתאם
אם היו שני מבוגרים אוכלים יחד, ועמהם אוכל עוד ילד אחד שעדיין לא הגיע לגיל מצוות, נחלקו רבותינו הראשונים אם יש לצרף את הילד הקטן לזימון, או שאינו מצטרף לזימון
כל אמא נתקלת בתופעה הזאת – אחד הילדים מתקשה לבצע תפקיד כלשהו המוטל עליו, ומגלה פיגור אחר חבריו. זה יכול להיות קושי בדיבור, בכתיבה, בקריאה... על פי רוב, במצב כזה, האם נלחצת ומנסה לקדם את הילד בכל האמצעים העומדים לרשותה. מפתיע, שפעמים רבות, למרות כל המאמצים, לא רק שאין שיפור, קורה בדיוק ההפך...
חינוך הילדים הוא לא תכונה מולדת. יש ללמוד זאת, ממש כמו ללמוד נגינה. גישה לא נכונה לילד עלולה לקלקל אותו לגמרי
הילד הסתכל אליהם ואמר בתמימות: "אתם הייתם צריכים להתאמץ כדי להגיע לפסגה, אין ספק שמגיע לכם את כל הכבוד הראוי, אבל אני נולדתי כאן, בכפר שעל פסגת ההר...". תובנות מפרשת פנחס
חסמת את הצרכים החברתיים של הילד? הוא יחפש אותם במקום אחר, ולאו דווקא במקום חיובי יותר
יש לנהוג עם הילד אך ורק ביד רכה ובאמירה נעימה. בכוח הזרוע זה לא יעזור, זה רק ישבור!
אין הורה שלא מכיר את התופעה הידועה בה הילד, שקיבל שריטה קלה ביד, צורח עד לב השמיים כאילו איבד איבר חיוני בקרב. בכתבה שלפנינו, מסביר רביב ז'ק מסביר כיצד ניתן להתמודד עם ה"פצעון הקטן"