בעיה בתחפושת

לא פעם אנו שומעים ילד או תלמיד מתלונן על בעיה מסוימת. לעתים ה"בעיה" הינה כיסוי לבעיה אחרת, אליה הילד לא מודע. מה עושים במקרה כזה? על בעיות בעייתיות

אא

להורים רבים לא תמיד ברור שהילד הינו יותר מאובייקט שיש לחנכו, ושהוא שותף פעיל במלאכת החינוך. שותפותו באה לידי ביטוי כאשר אנו מצליחים לרתום אותו לעגלה – לא כ"נגרר", אלא כשותף בכיר התופס במושכות ומוביל את עצמו על פי הדרכתנו והנחיותינו. מכיוון שכך, עלינו להבין את מטרות הילד המתחנך, על מנת שלא ייווצר מצב ששני העגלונים ידרבנו את הסוסים לכיוונים שונים...

יתר על כן, אם נהיה מודעים לרצונותיו של הילד, יקל עלינו להשפיע עליו ולהביאו לידי כך שישאף לאותן מטרות שרצוי לשאוף אליהן.

מאחר ומדובר ביסוד עמוק, הנוגע לכל תחומי החיים, וכוחו רב לסייע לאנשים רבים במצבים שונים, ארחיב בתיאור כללי של הרעיון, כפי שהוא מתבטא בשאר תחומי חיי היומיום.

פתרונות שהם בעייתיים

חלק גדול מחיינו מוקדש לזיהוי בעיות ולחיפוש אחר פתרונות משביעי רצון. כדי לשפר את מיומנותנו בפתרון בעיות, עלינו להתעמת עם השאלה ההתחלתית: מהי בעיה וכיצד היא נוצרת? מי יוצר אותה ולאיזו מטרה – אם בכלל? האם הפתרון יכול לפתור בעיה? ואם כן, באיזו צורה?

הבה נבחן את התנהגותו של אדם, המבקש להרחיב את דירתו ולהוסיף לה שני חדרים. בעיית הצפיפות בביתו גדולה מאוד, אך בעיית המימון לשיפוצים, שעלותם יקרה, גדולה יותר. פתרון יעיל של הבעיה היה אולי במציאת מטמון בשווי ההוצאה הדרושה, אלא שדמיון ומציאות לחוד. מה עושה אותו אדם? פונה לבנק ונוטל הלוואה גדולה בפריסת תשלומים רחבה ככל שרק ניתן. הבעיה המיידית של הצפיפות אמנם נפתרת, אך כעת מצפה לו שורה ארוכה של בעיות חודשיות למשך מספר שנים טובות, אשר יזכירו לו שבית לא משפצים בחינם.

אם נתבונן, נגלה דבר מעניין: פתרון יעיל של בעיה הוא במרבית המקרים יצירתה של בעיה חדשה. במילים אחרות, לא תמיד ניתן באמצעות הפתרון היעיל להעלים את הבעיה כולה. כל אשר אנו עושים הוא לפרוס את הבעיה ולהקל את עיכולה... אם נשתמש בעיכול כמשל, ניקח את ככר הלחם שאנו מבקשים לאכול, כ"בעיה" שאי אפשר לעכלה בבת אחת. כאשר אנו פורסים את הלחם לחתיכות קטנות יותר, ה"בעיה" ניתנת לעיכול. בדיוק כך, נוהגים אנשים כאשר הם ניצבים לעתים בפני בעיה גדולה. הם חותכים אותה לפרוסות קטנות שיש בכוח שיניהם ללעוס ולעכל.

יסכים עמי כל בר דעת, שמרחיב הדירה דלעיל פתר את בעייתו תוך התמודדות עם מגבלות המציאות, והצליח לפתור את בעיית הצפיפות בביתו. הבעיה הראשונה (הצפיפות), היתה קשה מנשוא. הפתרון הראשוני (שיפוץ הבית והרחבתו), הוליד בעיה קשה לא פחות (המימון), שנפתרה בצורה של פריטת הבעיה למספר בעיות הניתנות להתמודדות חודשית מושכלת (החזר ההלוואה לבנק). אם הוא באמת יכול לעמוד בתשלום החודשי שהעמיס על שכמו, הרי שמצא נתיב בריא של פתרון הבעיה.

ניקח דוגמא נוספת: אדם שאינו מעוניין להיפגש עם גורם כלשהו, או שהוא מבקש להימנע מהצורך להופיע באסיפה מסויימת, יכול להמציא לעצמו "פתרון", כשיטען שאינו חש בטוב והוא נאלץ להישאר בבית. לדידו, מרגע שיצליח לעבור את השעות הקרובות בלי המפגש המדובר, תיפתר בעייתו והצורך שלו להתמודד עמה. כשנבחן את אשר עשה, נגלה, שלמרות שהפתרון איפשר לו להתחמק מהבעיה, הוא הציב בפניו בעיה חדשה, שכן עתה הוא מוגבל לצאת מהבית גם למקומות אחרים, מחשש שהדבר יתגלה לאלו המצפים לו. אולם, אם הבעיה השנייה קלה יותר מן הראשונה, ובעשותו את שיקוליו הוא מסיק כי עדיף לו להתמודד עם הבעיה שיצר מאשר עם זו שקדמה לה, הרי שהפתרון סייע לו.

לעתים האדם אינו מבין נכון את המשקל המדוייק של הבעיה, והוא בוחר לפתור אותה באמצעות ייצור בעיה אחרת קשה מן הראשונה. "פתרון" כזה, מסבך אותו בבעיה מורכבת ומסובכת יותר, ואינו יכול להיחשב כפתרון כלל.

לדוגמא: צבי נטל הלוואה מדוד והתחייב לפרעה עד לתאריך נקוב. בהגיע המועד, אין בידי צבי מזומנים לפרעון החוב, והוא מצוי, למעשה, בבעיה לא קלה. במקום לבקש הארכה מדוד ולהסתכן בסירובו, תוך הטלת לחץ כבד למהר ולפרוע את החוב, מעדיף צבי "להיעלם מהשטח" ולהסתגר בביתו עד אשר ישיג את הכסף. במקרים מסוימים, עשוי פתרון זה להתגלות כיעיל, כשלאחר מספר ימים צבי אכן יצליח לגייס את הסכום ולהתנצל על האיחור בגין "שפעת" שתקפה אותו וכו´. יחד עם זאת, לא מעטים הסיכויים שהתרחיש יהא שונה במקצת, וה"פתרון" המזדמן יתגלה כקרקע פורייה להצמחת בעיות נוספות בעלות השפעה ארוכת טווח. הוא עלול לעורר את כעסו של דוד על שנעלם בדיוק בתאריך הפרעון, הקשר ביניהם יתדרדר עד כדי משבר והוא יואשם בחוסר הגינות. יתר על כן, אם צבי יפעיל פתרונות כאלו באופן שיטתי, שמו ילך לפניו כמי שאסור להלוות לו כסף. זאת, מלבד הצורך להשתמש בתירוצים שחוקים, על מנת לכסות את היעלמותו ממקום העבודה, מבית הכנסת וממפגשים אחרים.

כאשר בעוד תקופה יזדקק צבי להלוואה נוספת ולא ימצא מישהו שיסכים לשים את מעותיו על קרן ה"צבי – חולה השפעת", יתכן שהוא יפנה להיוועץ עם אחד מן הקוראים וישתף אותו ב"בעייתו" העכשווית. מי שיצליח להתחקות אחר שורשי הבעיה, יגלה, שלמעשה, היא נוצרה במטרה לשמש פתרון לבעיה אחרת, אלא ששכר הפתרון יצא בהפסדו.

בעיות שהן בעצם פתרונות

נוכל גם להבין איך תיתכן מציאות בה נגלה שהבעיה היא בסך הכל פתרון קלאסי – אם כי לא בהכרח מועיל – לבעיה אחרת. במקרים רבים, כאשר אדם המחפש פתרון לבעיה מסבך את עצמו בבעיה קשה יותר, הוא אינו מודע לתהליך זה, ואף מסרב לקבל את ההנחה שהבעיה החדשה צמחה משום שהיתה פתרון לא מוצלח לבעיה הקודמת. תחת זאת, הוא ממשיך לחפש את הפתרון המיידי לבעייתו העכשווית, ומתעלם מהגורמים שהביאו אותה למחוזו. מטפלים ויועצים חינוכיים למיניהם, מתמודדים כל העת בסוגיית מפתח זו. אציג את הדוגמא השכיחה הבאה, המתדפקת על חלונו של כל איש חינוך, בלבושים שונים ובצורות מתחלפות:

מיכאל הלמדן הגיע לישיבה הגדולה כששמו הטוב מאיר לפניו את הדרך כפנס רב עצמה. חבריו ומחנכיו מציינים את סברתו הישרה, יחד עם התמדתו הראויה לציון, שהקנו לו שם של כוכב עולה בישיבה הקטנה. גם כשהגיע מישיבה קטנה לא הגיע באמתחת ריקה. תעודות הצטיינות ופרסי עידוד רבים רשומים על שמו והם סללו את דרכו היישר למרומי הפסגה, שם החל לפתח את זוהר ההילה שאפפה את שמו. כמה מצער, כשבהכנסו לישיבה הגדולה מתגלה מיכאל כבחור בינוני מינוס, שאינו מצליח לעמוד במטלות מינימליות של המערכת הלימודית. סדרים שלמים עוברים עליו בבטלה, שותפיו לספסל הלימודים מבטאים את אכזבתם בקול רם, ובעייתו הופכת לסוגיה הנידונה בחדר הצוות של הישיבה.

כאשר מוכנס מיכאל בסוד הדיונים, מתגלה כי מצויים באמתחתו טיעונים למכביר, המצדיקים את ירידתו בלימודים. הוא מלא טענות על הר"מ (רב מורה) שאינו מספיק עיוני, על החברותא שלומד בצורה שטחית ואינו יציב בסברותיו, ובכלל, רמת התלמידים נמוכה עד להחריד. אם נשפוט לפי דבריו של מיכאל, ואם ינסה המטפל בו לפתור את בעייתו כפי שהיא מוצגת בטיעוניו הסדורים, הפתרון יצטרך להיות ברמה הטכנית: מציאת ישיבה אחרת, החלפת החברותא, או העלאתו לשיעור גבוה יותר.

האם בכך תיפתר בעייתו של מיכאל? בהחלט יתכן שכן – במידה וניתן בטענותיו אמון בלתי מסויג. אולם, יתכן והאמת עטופה במחלצות, המייפות את תדמיתה, כשמתחת לסיפור התמים מסתתר מקרה אחר: מיכאל אשר נחון בכשרונות נעלים, בתפיסה חדה ובהבנה מהירה, עשה חיל בתלמוד תורה ובישיבה הקטנה. דרך לימודו, הבנתו הבהירה והצלחתו במבחנים, הובילו אותו אל ראש הרשימה. כשהוא נכנס לישיבה קטנה, הוא המשיך לעשות חיל בהתבלטו מעל ליתר התלמידים בשיעור, שראו בו מין כוכב עולה, שנפלה בחלקם הזכות לשהות במחיצתו. אולם, כאשר הוא נכנס לישיבה גדולה, הוא נתקל ב"כוכבים" נוספים, שלא התכוונו לראות בו מושא לחיקוי, ואף התמודדו עימו על המקום הראשון בשיעור.

כאן התחילה בעייתו של מיכאל, אשר נדרש פתאום להתמודד עם משא ה"לימוד לשם לימוד". מעמדו האיתן שוב לא היה מובטח לו באופן אוטומטי. הוא כבר לא יכל להבטיח לעצמו שהוא משקיע מאמצים כדי להיות הראשון. כתוצאה מכך הוא החל לאבד את חדוות הסיפוק שבלימוד. הוא גילה, שבעוד שבישיבה הקטנה הצטמצם תחום ה"עילית" לכדי נערים בודדים, הרי שכאן מצויים בחורים לא מעטים שהגדרתם עונה על "עילית שבעילית". במצב כזה הוא הפך ל"בינוני". החרדה מן המצב החדש והפחד שמא לא יצליח להתמודד עמו, הכה בו גלי מרירות וסלידה על כל מה שהישיבה מציגה ומסמלת. הר"מ, החברותא ורמת התלמידים, אינם משמשים אלא מעין פתרון לבעיה האמיתית הניצבת לפתחו.

למעשה, מי שיצר את הבעיה הנוכחית ומי שהמציא אותה, היה מיכאל בכבודו ובעצמו, שהציג את הבעיה כפי שהציג, על מנת לחפות על הקושי שלו להתמודד בזירה האמיתית כדרך כל בן תורה. סביר להניח, שמיכאל אינו מודע כלל למסלול היווצרות הבעיה, והוא סבור באמת ובתמים כי התמונה שהוא מציג בפנינו, על דרך התנהלותה הכושלת של הישיבה, היא תמונת תקריב של המצב האמיתי. כל ניסיון שלנו להסיטו מהסתכלותו הראשונה, עלול להתקל בהתנגדות נחרצת מצידו, כיוון שהדבר מסכן אותו ואת מעמדו, ומציב אותו שוב, בעל כורחו, בחזית הקרב על מעמדו. דבר זה, לעת עתה, הוא אינו מסוגל לעשות.

אף הוריו של מיכאל, או איש חינוך לא מיומן, אשר ינסו לעזור למיכאל בבעייתו, לא ירדו לשורש הבעיה האמיתית ויעשו מאמץ למצוא עבורו ישיבה "עוד יותר טובה". דבר זה כמובן רק יעצים את הבעיה ויחדד בפני מיכאל את הצורך להתמודד מול דבר שהוא כה מעוניין לברוח ממנו, עד שהעדיף לברוא בעיה שלא היתה. חשוב לציין שגם העברתו לישיבה אחרת, חלשה יותר, שבה לא יזדקק להילחם על שמו, לא תעזור לו הרבה, משום שלא למד כיצד למצוא את מקומו כראוי בעולם החברתי בו אנו חיים.

יועץ בעל ניסיון לא היה ממהר להעניק למיכאל עצות ודרכי התמודדות, בטרם ירד לשורש בעייתו. הוא ינהל איתו שיחות ארוכות, בהן ינסה להבין את עולמו הפנימי, את דרך חשיבתו וצורת התייחסותו לישיבה בה הוא לומד, מכל צד ומכל היבט. סביר להניח, כי במהלך אחת השיחות יציג מיכאל בעצמו את התיאוריה הזו, שתחשוף את תבניתה האמיתית של בעייתו. אז יוביל אותו היועץ בעדינות אל המראה, ויציג בפניו את האפשרות שכל "בעייתו" נבנתה כחיפוי וכבריחה מן הבעיה החברתית, שהיא המעיקה עליו באמת.

כאשר תוצג בפני היועץ התמונה השלימה, הוא יוכל לגייס שיטות שונות בהן ידריך את מיכאל לדרכי התמודדות עם קושי תחרותי. הוא ילמד אותו כיצד משקיעים כדי לבנות אישיות ולא כדי לפתח הילה זוהרת.

סיפורו של מיכאל הוא דוגמא אחת מיני רבות. ישנן גם תופעות בהן המטופל פשוט מסרב לשתף פעולה, עם שאלות שאינן נוגעות במישרין עם הנושא המרכזי שלשמו פנה לקבלת עזרה וייעוץ, והוא דבק בעקשנות בטענה שהוא לא צריך להתמודד עם התנהגות הזולת או המציאות האומללה שנכפתה עליו. במצב זה נאלץ היועץ להשתמש בטכניקות שונות ובידע מתאים, על מנת להצליח לקשור את קצוות השיחה, באופן שהמטופל עצמו יוביל את עצמו לפינה הרצויה.

ר´ חיים דב, אשר כבר חצה את גיל השישים, הופנה אלי על ידי בני משפחתו, שהתמודדו עם התפתחויות מדאיגות שחלו במצבו הנפשי, לאחר שאושפז במשך שבועות אחדים עקב התקף לב. תלונותיו הופנו כלפי זוגתו וילדיו, שלדבריו אינם מגלים את הרגישות הנכונה למצבו, ומניחים לו לבצע פעולות מורכבות העלולות לסכן את בריאותו ולהשיבו אל בית החולים עם התקף לב נוסף.

בת-זוגתו סיפרה לי בשיחה מקדימה, כי בעלה הפך לתלותי בצורה מדאיגה, כשהוא דורש כי הכל יהפכו לנושאי כליו. פעולות אלמנטריות, דוגמת התלבשות והכנת כוס קפה, מועמסות על בני המשפחה, תוך שימוש בבריאותו הרופפת. הילדים כבר נמנעו מלבקר בבית, כדי להיחלץ מבקשותיו הטורדניות. האשה היתה מזועזעת וכאובה מן העובדה שבעלה הפך לטרדן חסר רגישות, היא לא ידעה כיצד ניתן לשכנעו, למשל, כי מאומה לא יקרה לו אם ירכוס לבדו את שרוכי מנעליו, או אם יבריש בעצמו את כובעו.

את הפאזל השלמתי בשיחה טלפונית עם הרופא המטפל, שהרגיע אותי בקבעו באופן הברור ביותר שאין כל סיכון בפעולות רגילות, וכי הפציינט שלו יכול לשוב לאורח חיים רגיל. גם לאחר שר´ חיים דב שמע את דברי הרופא הוא הוסיף לטעון שפשוט מסכנים את חייו. הבנתי, איפוא, שהבעיה הבריאותית מחפה על בעיה אחרת, אותה יש לחפש ובה יש לטפל.

לאחר שיחה ארוכה התברר לי, שר´ חיים דב היה מנהל אדמיניסטרטיבי מצליח, שחלש על תפקיד ביצועי רב עצמה. עשרות רבות של עובדים היו מצויים במשבצות שמתחתיו בתרשים דירוג המעמדות שבמקום עבודתו, ו"על פיו נשק דבר". גם במשפחה הוכר ר´ חיים דב כאדם חזק, שמילתו היתה תמיד האחרונה, ואף אחד לא עשה שום צעד מבלי להיוועץ בו. לאחר התקף הלב הוכרח ר´ חיים דב לצמצם את שעות הפעילות שלו ולהקדיש יותר זמן לשינה ולמנוחה.

מסיפור הרקע שלו הבנתי כי יכול להיות שהאיש פשוט חושש שהסובבים אותו יפסיקו לראות בו "האיש החזק" ויהפכו אותו לאדם מיותר בסביבתם. מתוך אותה חרדה החל, מבלי משים, לנצל את הסובבים אותו, בניסיון נואש להחזיק את כולם קרוב אליו. בצורה זו, כך היה סבור, לא יוכלו בני ביתו להתעלם ממנו, שכן אי אפשר להזניח אב ובעל חולה ומוגבל. מה שבני ביתו לא הבינו הוא, שככל שינסו לשכנעו שהוא לא זקוק לעזרה והוא סתם מלא בדאגות בלתי מוצדקות, הדבר יגביר את חרדתו הרגשית וידחוף אותו לתבוע ביתר תקיפות את קרבתם של בני המשפחה.

ר´ חיים דב עצמו לא היה מודע ל"פלפול" הזה שעלה מתוך דבריו, והוא היה באמת מבוהל מן החשש שמא ליבו לא יעמוד במעמסה והוא יגיע, חלילה, בשנית לבית החולים. מסלולה של "הבעיה הרפואית" אשר נוצרה על ידו, במטרה לטפל בבעיית המעמד שלו, לא היה מוכר לו. היתה לי תחושה שאם אנסה לרמוז לו על מסקנותיי ולעבוד עימו בצורה ישירה על הכיוון הזה, הוא ידחה את דברי ויתייחס אליהם בבוז, תוך הכחשה מוחלטת של התיאוריה הזו. אשר על כן, עקפתי אותו ויזמתי פגישה עם בני משפחתו. הצעתי להם כי יאמצו אותו אל חיקם בהמון תשומת לב רגשית, שתזכיר לו את הימים הטובים בהם היה האב התומך של כל בני המשפחה, ישבחוהו על עצותיו המחכימות, ידברו בקול על ההנאה הגדולה שיש מעצם השיחה עימו, וישלחו אליו גם את הנכדים שישתפוהו בחוויותיהם היומיומיות.

המציאות היתה זו שהוכיחה כי במקרה זה הסגיר ר´ חיים דב את סודו, בלי להיות מודע לכך. ככל שהשתדלו בני המשפחה לנהוג כעצתי, הלך "מצבו הבריאותי" והשתפר ללא הכר. הצורך שלו להיאחז בהם בכוח הלך ונחלש, וממצב של חרדה בלתי נשלטת מהתקף לב חוזר, נשאב ר´ חיים דב למסלול חייו הקודם כאיש החזק במשפחה, המעודכן והחולש על כל המתרחש במשפחתו.

יכולתי להאריך בדוגמאות וסיפורים מן המציאות על עשרות מקרים שהתייחסו לפחדים וחרדות, תלונות על מצבים סביבתיים, ואף "מחלות" שאף רופא לא הצליח לרפא. בכל המקרים נפתרה הבעיה בלא שהיה צורך או סיבה לגעת בבעיה גופא, מאחר והמטפל הצליח להבין לאיזה פתרון חותר המטופל ומהי הבעיה האמיתית המטרידה אותו.

הבנת רעיון זה אמורה לסייע לכולנו בבואנו לחפש פתרונות לבעיות העומדות על שולחננו, הנוגעות לעולמנו האישי או לקרובינו וידידינו.

תגיות:חינוך

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה