אחריות

הקרבה לה' איננה מאפשרת ספונטניות, אלא להיפך, מחייבת אחריות עמוקה יותר. מי שעומד סמוך לשכינה חייב להוכיח שהאדם איננו בעל הבית על הקדושה. הקדושה היא רשות ה', והאדם נכנס אליה רק בתנאים שה' קבע

משטרת הולנד סיכלה ניסיון לפוצץ מטעני חומר נפץ בבית ספר יהודי ליד אמסטרדם. נעצרו שני חשודים בהנחת המטענים. ארגון מוסלמי בבלגיה נטל אחריות על הצתת רכוש סמוך למסעדה של יהודי באנטוורפן

אירוע בר המצווה הוא אחד הרגעים המרכזיים בחייו של נער יהודי. זהו השלב שבו הילד הופך לנער, מקבל על עצמו עול מצוות ונכנס לעולם של אחריות אישית ורוחנית • אבל בישראל של השנתיים וחצי האחרונות, גם הרגע הזה לא נשאר מנותק מהמציאות. משפחות רבות מוצאות את עצמן מתמודדות עם מציאות מורכבת, שבה תכניות משתנות והחגיגות מקבלות אופי אחר

"כל אחד מכם מנסה להציל את הקשר, אבל בדרך שמחלישה את השני. קחו אחריות נכונה – כל אחד על הצד שלו"

יממה לאחר שתושבים צפון חוו מתקפה רחבה מצד חיזבאללה, מבלי שצה"ל התריע עליה מבעוד מועד, ושעות לאחר שהרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר קיבל אחריות לטעות, דובר צה"ל מסר הצהרה לתקשורת. הדגיש: "מתקפה שלנו סייעה להפחית את כמות הירי בשני שלישים מהתכנון"

חיל הים של תאילנד עדכן כי 20 מאנשי הצוות חולצו בעקבות תקיפה על ספינת משא מול חופי עומאן. איראן קיבלה אחריות והצהירה: ״לתוקפים האמריקנים ולבעלי בריתם אין זכות לעבור במיצר״

עם ישראל נדרש להפוך מעבדים לעם ה'. עבד רגיל לכך שמנהיג חיצוני קובע עבורו כל צעד, בעוד בן חורין נדרש לשאת באחריות פנימית. כאן, בדיוק בנקודה זו, מתרחש המשבר. האם יכולים בני ישראל לקחת אחריות בעצמם, או רק כאשר משה נמצא בשטח?

התפקיד שלנו הוא להיות אלה שלוקחים אחריות על המעגל ומושיטים את היד כדי לשבור את הלופ. אם הילד יהיה זה שייקח אחריות על הרגשות שלנו, נאבד את ההובלה הטבעית שלנו. איך עושים את זה נכון?

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים בכנסת, הוא הזהיר את איראן מתקיפה על ישראל וציין כי גם חמאס יפורק מנשקו. מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם: "זו אחריות של כולנו לעמוד מול האיום הזה"

עבד חי בתוך זמן שמישהו אחר קובע לו: מתי לקום, מתי לעבוד, מתי לנוח. בן חורין מתחיל בכך שהזמן נעשה תחום אחריות שלו. התורה רוצה שעם ישראל ילמד כבר בתחילת דרכו שקדושה אינה תופעה "אוטומטית", אלא משהו שנבנה מתוך החלטה ומחויבות