הרהור הלב

יום אחרי ראש השנה, והבוקר כבר מתחיל לדמות לשגרה רגילה. אני הולכת ברחוב בחזור מהמכולת, איך הכל נראה רגיל כאן, "אבא", אני מלחששת לו כהרגלי, "איך הכל נראה כאילו כלום. שני לחם שני חלב קוטג' אחד וגבינה"

"הרצון שלי, היכולת להעז להיות מי שאני, לדעת מה אני מרגישה, להיות שמחה בצורה פשוטה, לשיר כמו שילד שר, לרקוד כמו שילד רוקד, ולשמוח ולצחוק ולכאוב ולבכות, כל הדברים האלה נחסמו. נעלמו. אנחנו בוכות היום כשכואב לנו? לא., באמת לא"

סיון רהב-מאיר מתארת את השינוי בחייו של דורון שפר. "היום אני מעדיף משחק שבו הלב פתוח ויש שמחה ובריאות לגוף ולנפש, בלי גלישה למחוזות קיצוניים"

כל כך הרבה עומס הצטבר לי על הכתפיים כאישה, אמא וסופרת. והכניסה הזאת, למרוץ הזה, לא מאפשרת להיות בשמחה. לא מאפשרת להרגיש את אלול באמת. ואז זכיתי להארה מתוקה מה', שהפכה הכל. "תהיי שלי". טור שני של חיה הרצברג

מומחי הדיאטה השונים ממליצים כולם על מרק כדרך להגיע לתחושת שובע, מבלי לצרוך הרבה קלוריות