אהבת ישראל

בפרשה זו מובאים דברי הפרידה של משה רבינו מהעם, לפני כניסת העם לארץ ישראל. בימי בין המצרים מהדהדים דבריו של משה: מצוות התורה לא רק שאינן מגבילות, אלא רק דרכן יכול אדם לצאת מהמצר אל המרחב. לא כל מה שנראה מרחב הוא אכן מרחב. בן חורין אמתי הוא אדם המסוגל להגביל ולתחום את עצמו. "בצר לך... ושבת עד ה' אלוקיך, ושמעת בקולו"

בחודש האחרון אירעו שלושה מקרים של השחתה והתנכלות לבית המדרש. ראשי הישיבה, המיועדת לחוזרים בתשובה: "עלינו להתחזק באהבת ישראל ולהרבות כבוד שמים"

ביום חמישי, צום תשעה באב, היא עוד נסעה לכותל לחלק ספרי תהילים, כי עם ישראל זקוק לתפילות. ביום ראשון הלכה לנוח בביתה, ולא התעוררה. שש שנים אחרי, שוב י"ב באב, ואין מניין להגיד קדיש על קברה. חברה טובה שזוכרת את תמרה גולדנר, מבקשת ממי שיכול להגיע לאזכרה ביום שלישי הקרוב, כדי לכבד את זכרה של אשה מיוחדת אחת, שעשתה המון למען כולם – בשקט, בלי שאף אחד כמעט שם לב

בעל ה'עבודת ישראל' ממשיל את צערו של הקדוש ברוך הוא לצערו של מלך בשר ודם ומבאר את תפקידם של העבדים כאשר המלך עצוב