לחסום את הרוע
האדם מושפע מהסביבה, ומכאן החשיבות העליונה לבדוק מה נכנס אלינו לבית ולנשמה
האדם מושפע מהסביבה, ומכאן החשיבות העליונה לבדוק מה נכנס אלינו לבית ולנשמה
כבר כשדיברה התורה על יהודי שקונה לעצמו עבד מבני ישראל, מזהירה התורה שנשמור על כבודו של העבד. אין לאדון רשות להתעמר בעבד כראות עיניו, ותנאיו הסוציאליים של העבד מעולים הרבה מעבר למה שניתן לתאר
"אתם יודעים", פנה הגנב לשופטים, "כמה עבדתי קשה כדי להצליח לגנוב? אתם יודעים איזה מביש זה לטפס על מרזבים ומעקים, ובכלל, יש לכם מושג איזו בושה הייתה לי כשנתפסתי? כבוד השופטים, מגיע לי הקלה בעונש...". תובנות מפרשת משפטים
דרך פרשת יתרו אנו למדים יסוד גדול: כח הבקורת הוא גדול וחשוב, ומהווה את הפתח להכרת האמת
אם יפנים היהודי להבין שאנו שונים במהותנו מהגויים, ומה שמותר להם אסור לנו וכן להיפך - כך יעשה היהודי הבדלה בין אורחות חייו לחיי העמים שמסביבו, ואילו הגוי יעריך אותו יותר ויעשה עליו קידוש
כפי שכולנו יודעים, הלוחות מחולקות באופן כזה, שעל לוח אחד נכתבו חמשת הצווים שבין האדם לאלוקים, ועל הלוח השני נכתבו הצווים שבין אדם לחברו. יש לכך משמעויות עמוקות הרבה יותר. תובנות מפרשת יתרו
רבי יוחנן נתן לתלמידיו את הברכה הטובה ביותר – שמורא שמים יהיה אצלם מוחשי לפחות כמו מורא מפני האדם. זה המפתח להצלחה, מסתבר | תובנות מפרשת כי תבוא
איך זוכים לאושר תמידי על אף כל המחסורים? הסוד טמון בהסתכלות נכונה
ולכן, מכיוון שראתה התורה את הבעיה הזאת, היא ציוותה לכסות את דם בעלי החיים, שבדבר זה יש סוג של תיקון ואזהרה של התורה כבאה לומר: תיזהר! אע"פ שהותר לך לשחוט, יכולה לעלות על לבך מעט אכזריות, לכן תכסה את הדם, שזהו "אקט" של בושה, כבא לומר אע"פ שהרגתי בעל חיים, אני מכסה ומצניע את דמו [שהדם הוא הנפש], ולא מזלזל בדמו – נפשו של בעל – החיים הנשחט
עבדיו של מלך חייבים להיות מכובדים ונאים. במידה והם אינם נראים ו"מצטלמים" בעיני הגויים כיאות, הם בעצם גורמים לביזוי אדונם – הקב"ה. אז מה הקשר בין מצוות לנוי?