על האמת והשקר שבמחמאה
כאשר משתמשים באמת, כדי להשיג השגיים שליליים, הרי אותן מילים, שאמנם תואמות למציאות, נחשבות ל'שקר'
כאשר משתמשים באמת, כדי להשיג השגיים שליליים, הרי אותן מילים, שאמנם תואמות למציאות, נחשבות ל'שקר'
המגמה לומר לזולת דברים שאינם תואמים למציאות, אך עשויים לסייע לו, מוזכרת במפורש במסכת כתובות דף ט"ז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? . בית שמאי אומרים: 'כלה כמות שהיא'. בית הלל אומרים: 'כלה נאה וחסודה'
ההיתר והרשות, ולעתים קרובות גם המצוה, לומר דברים שאינם תואמים את המציאות, כדי להשכין שלום, אינם אך במקרה של ריב קיצוני או שנאת אחים
בשואה יש ביטוי לתוקף הזעם והחמה, אשר ניתכו על עם ה' בשנות עברה ת"ש-תש"ה. אמנם כינוי זה אינו משקף אפילו אחת מרבוא רבבות מההתרחשות המציאותית בתקופה הנוראה ההיא לעם ישראל
עם ההתפתחות הטכנולוגית בעידן המודרני אנו ניצבים לפני דילמות, חדשות לבקרים. פעמים רבות אנו תוהים מה לקבל כעובדה מציאותית ומה לדחות כדמיון חסר בסיס. לכאורה, אורחות חיינו מבוססים על מדע מודרני ורציונלי. בפועל, הם שזורים בהשקפות ודעות אשר אין להן דבר עם מדע אמיתי
חייו של עשו מתוארים כבטלה אחת גדולה, הלוזר שהפסיד גם את הבכורה וגם את הברכות. לאמיתו של דבר לעשו הייתה אגנדה, אך היא לא שרדה את מבחן המציאות. ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך?
בעוד כלי התקשורת זועמים על המשפחה החרדית ששחתה במי האנדרטה לזכר חיילי צה"ל, גולש העלה לרשת תמונה שמראה מציאות קצת אחרת, רק לא מסוקרת משום מה
ההצלחה בניו-יורק האירה לה פנים, אבל המתחים הנפשיים לא נעלמו. היא התקרבה ליהדות, אך הושפעה מהשקפות זרות. גם אחרי שנדמה היה שמצאה את הכיוון, הסתבר שהמציאות מורכבת יותר. סיפורה המרתק של יפית הלאלי-אזולאי
יקומים מקבילים בתורת הקבלה, זרימת העתיד להווה והתכווצות הירח הם רק חלק מהנושאים המסקרנים שבהם עוסק "המהפך 3", ספרו החדש של הרב זמיר כהן. עד לפני עשרות שנים חלק מהנושאים שבו נחשבו למדע בדיוני, אבל המציאות חזקה מכל דמיון, כמו גם יכולתו הפנומנלית של הרב לחבר שוב ושוב בין תורה ומדע
אנו יודעים שאין דבר הנעשה בעולם אלא בגזירת הבורא. מאידך, אנו רואים במציאות שמי שמשקיע ומתאמץ – מצליח, ומי שלא – לא. כיצד מתיישבים הדברים? בידי מי תלויות ההצלחות בחיינו? מהי גישת היהדות בנושא?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה