שפלות רוח

לכבוד השואל, 

באופן כללי, מקובל אצלינו מהגמרא, שהסופג זלזול מאחרים לא מפסיד מזה, אלא עוד מרויח מזה הרבה שכר:"הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר (שופטים ה, לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו " (גיטין לו:).

ומקובלני  ממו"ר במוסר, הרב שלמה וולבה ז"ל, שכאשר אדם מדבר ככה בזלזול לאחרים , אין זה מראה אלא שכך הוא חושב בפנימיות על עצמו. ויש לרחם עליו משום כך. 

ואם הענין נעשה חמור, אז אולי תיגש יום אחד אחרי שדברה לך את משפטי הזלזול, ותגיד לה בקול שקט ורגוע, ובמלוא הישוב דעת והרגשת רחמנות עליה: "נראה שיש לך הרבה  צער בפנים. אני מכיר רב שעוסק בהבנת כוחות הנפש והא כבר עזר להרבה אנשים - האם זה יעזור לך אם אני אפנה אותך אליו?" ויתכן מאד שעל המקום היא תדחה את הצעתך, אבל על ידי זה אח"כ היא תפסיק כלפיך את דברי הזלזול.

בברכה,

רב נחום