מדרשים

שלום וברכה

כל דבריהם הם חלק מהתורה שבעל פה.

ובהרחבה ראי את דברי הרמב"ם א. המאמינים באגדות כפשוטן

הראשונה - והיא רוב מה שראיתי, ואשר ראיתי חיבוריו, ומה ששמעתי עליו - הם מאמינים אותם על פשוטם, ואין סוברים בהם פירוש נסתר בשום פנים. והנמנעות - כולן הן אצלם מחויבות המציאות. ואמנם עושים כן, לפי שלא הבינו החכמות, והם רחוקים מן התבונות, ואין בהם מן השלמות כדי שיתעוררו מאליהם. ולא מצאו מעורר שיעורר אותם, וסוברים שלא כיוונו החכמים ז"ל בכל דבריהם הישרים והמתוקנים, אלא מה שהבינו הם לפי דעתם מהם, ושהם על פשוטם. ואף על פי שהנראה מקצת דבריהם יש מהם מן הדיבה ]על חז"ל[ והריחוק מן השכל, עד שאילו סופר על פשוטו לעמי הארץ - כל שכן לחכמים - היו תמהים בהתבוננם בהם, והיו אומרים היאך יתכן שיהיה בעולם אדם שיחשוב כזה, או שיאמין שהיא אמונה נכונה, קל וחומר שייטב בעיניו.

וזו הכת עניית הדעת, יש להצטער עליהם לסכלותם: לפי שהם מכבדים ומנשאים החכמים - כפי דעתם - והם משפילים אותם בתכלית השפלות, והם אינם מבינים זאת. וחי השם יתברך! כי הכת הזאת מאבדים הדרת התורה ומאפילים זוהרה, ומשימים תורת ה' בהפך המכוון בה. לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה: אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד:ו), והכת הזאת מספרים משפטי דברי החכמים ז"ל, שכששומעים אותם שאר האומות אומרים: רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה.

ב. המלעיגים על דברי חכמים
והכת השנייה - הם רבים גם כן. והם אותם שראו דברי החכמים או שמעום והבינו אותם על פשוטם וחשבו שלא כיוונו חכמים בו דבר זולת מה שמורה עליו פשט הדבר. והם באים לסכל אותם ולגנותם, ומוציאים דיבה על מה שאין בו דיבה, וילעיגו על דברי חכמים, וסוברים שהם נבונים יותר מחכמים, וששכלם זך יותר מהם, ושהם ע"ה נפתים, גרועי השכל, סכלים בכלל המציאות, עד שלא היו משיגים דבר חכמה בשום פנים.

ורוב הנכשלים בזה השיבוש הם העוסקים בחכמת הרפואה והמהבילים בגזרת הכוכבים (אסטרולוגים). לפי שהם מדמים עצמם נבונים וחכמים בעיניהם ומחודדים ופילוסופים. וכמה הם רחוקים מאלה שהם חכמים ופילוסופים באמת! אבל הם סכלים יותר מן הכת הראשונה, ורבים מהם פתאים. והיא כת ארורה, לפי שהם משיבים על אנשים גדולים ונשיאים, אשר נתבררה חכמתם לחכמים. ואלה הפתאים, אילו היו עמלים בחכמות עד שהיו יודעים היאך ראוי לסדר ולכתוב הדברים בחכמת אלהות והדומה להם מן הדברים אצל ההמון ואצל החכמים, ויבינו החלק המעשי מן הפילוסופיה - אז היו מבינים אם החכמים ז"ל, חכמים אם לא. והיה מתברר להם עניין דבריהם של החכמים.

ג. המבינים באגדות נגלה ונסתר
והכת השלישית - והם, חי השם, מעטים עד מאוד, הם אותם בני אדם שנתבררה אצלם גדולת החכמים ז"ל וטוב שכלם, מכיוון שנמצא בכלל דבריהם עניינים אמיתיים למאוד. ואף על פי שהם מעטים, ומפוזרים בחבוריהם - הם מורים על שלמותם, וכי הם השיגו האמת. ושנתברר גם אצלם מניעות ה"נמצא" ומציאות ה"מחויב" להימצא. וידעו כי הם ז"ל אינם מדברים היתולים. ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר; וכי הם, בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים, דיברו בהם בדרך חידה ומשל, כי זה דרך החכמים הגדולים. ולפיכך פתח ספרו גדול החכמים ואמר: "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם" (משלי א:ו). וידוע הוא אצל בעלי הלשון כי חידה הוא הדבר שהמכוון בו בנסתר, לא בנגלה ממנו. כמו שאמר "אחודה נא לכם חידה" (שופטים יד:יב).

לפי שדברי החכמים כולם בדברים העליונים, שהם התכלית, אמנם הם חידה ומשל. והיאך נאשימם על שמחברים החכמה על דרך משל, ומדמים אותם בדברים הפחותים ההמוניים - ואנו רואים החכם מכל אדם עשה זה ברוח הקודש, רצוני לומר: שלמה במשלי ושיר השירים, ובמקצת קהלת? ואיך יקשה עלינו לסבור פירוש על דבריהם ולהוציאם מפשטם כדי שיאות לשכל ויסכים על האמת ועם כתבי הקודש, והם בעצמם סוברים בפסוקי המקרא ומוציאים אותם מפשוטם ומשימים אותם משל? והוא האמת! כמו שאנו מוצאים שאמרו בפירוש הפסוק "הוא הכה את שני אריאל מואב" (ד"ה א יא:כב), שהוא כולו משל. וכן מה שנאמר "ירד והכה את הארי בתוך הבור" (שם) וכן "מי ישקני מים מבור בית לחם" (שם יז) ושאר הסיפור כולו משל. וכן ספר איוב בכללו אמרו קצתם "משל היה", ולא פירשו לאיזה דבר הושם זה המשל. וכן מתי יחזקאל אמרו קצתם: משל היה. ורבים כאלה.

ואם אתה, המעיין, מאחת משתי כתות הראשונות, אל תשגח בדברי, ולא בשום דבר מזה העניין, לפי שלא יהיה נאות לך שום דבר ממנו, אבל יזיקך ותשנאהו. והיאך ייאותו המאכלים הקלים המעטים בכמותם והישרים באיכותם לאדם שהרגיל עצמו במאכלים הרעים, הכבדים? אבל, באמת, הם מזיקים לו והוא שונא אותם. הלוא תראה מה אמרו האנשים שהיו רגילים לאכול בצלים ושומים והדגים: "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל".

ואם אתה מן הכת השלישית, וכשתראה דבר מדבריהם שהדעת מרחיק אותו, תעמוד ותתבונן בו, ותדע שהוא חידה ומשל; ותשכב עשוק הלב וטרוד הרעיון בחיבורו ובסברתו, ותחשוב למצוא כוונת השכל ואמונת היושר, כמו שנאמר: "למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת" (קהלת יב:י) - ואז תסתכל בספרי זה, ויועיל לך בעזרת השם.

וראי עוד http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/agadot/hagada1-2.htm

בברכה,

בנימין שמואלי