צניעות האישה

לכבוד השואל,

מקורות לכיסוי אותן מקומות שדרכן להיות מכוסות כאשר אומרים תפלה או דברי תורה ממולם:

פרשת כי תצא: "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" (דברים כג- טו): מצוה מדאורייתא שלא לומר דבר שבקדושה מול ערוה.

גמרא ברכות (כד.): טפח באשה [במקום שדרכה להיות מכוסה, נחשבת] ערוה [לגבי ההלכה שלא לומר דבר שבקדושה מולה].

שם: שוק באשה [אפילו פחות מטפח] ערוה [לגבי ההלכה שלא לומר דבר שבקדושה מולה].

שם: שיער באשה, ערוה [לגבי ההלכה שלא לומר דבר שבקדושה מולה].

מקורות ללבישת בגדים צנועים:

פרשת כי תצא: ונשמרת מכל דבר רע (דברים כג- י); ובגמרא עבודה זרה (כ:) דרשו מכאן, שיש חיוב על הגברים שלא יבואו לידי הרהור.

נביא ישעיהו (פרק ג -טו): "וַיֹּאמֶר ה': יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוות [נְטוּיוֹת] גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה" .  ובגמרא שבת (סב) דרשו חז"ל מזה, שהגיע עונש במיוחד חמור לבנות ישראל אשר גרמו במעשיהן להכשיל את הגברים.

פרשת אמור: "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח -ג): ומבואר בתורת כהנים (פרשת אחרי יג-ט) וברמבם (הלכות עבודת כוכבים יא-א)שכלול בזה האיסור ללכת בצורת גידות שערות ובבגדים כמו שלובשים הגויים. ובשו"ת המהרי"ק (שורש פח) פירש דאחד מסוגי הבגד שנאסרו היינו בגד שיש בו פריצות יתר. 

גדולי הפוסקים של הדור היו מגידירם מה נחשב בגד שאינו צנוע בימיהם, וכן גם בימינו הגדירו גדולי הדור מה נחשב לבגד שאינו צנוע בימינו.

בברכה,

רב נחום