זוגיות
זוגיות ודת
- י"ב תמוז התשע"ד
שאלה
שלום כבוד הרב, יש לי חבר מזה חודשיים, בחור מבריק חכם עם זיקה וידע מאוד גדול לדת (היה חרדי כשנתיים) אני חילונית טוטאלית, לאחרונה התחלנו לריב המון על שטויות, החוסר אמון שיש לו כלפיי שלא בצדק, חושב שאני משקרת כל הזמן ובוגדת בו ולפעמים גם מעליב אותי ומדבר אלי לא יפה בגלל זה, הוא מדמיין דבריםשלא היו ולא נבראו ואני ממש לא יודעת איך להתמודד עם זה, אין לי עיניים לגבר אחר, אני הולכת איתו ברחוב ומורידה את הראש, רק שהוא לא רואה את זה! לאחרונה התחלנו לראות שיעורי תורה וללמוד ביחד, הוא מסביר לי ומלמד אותי ואני מצאתי את עצמי מאוד מתחברת לדת, מבינה שזו האמת שזו הדרך לחיי אושר, התחלנו ליישם את כל השיעורים שמדברים על זוגיות, שלום בית, וממש הרגשנו בגן עדן האהבה והזוגיות פרחה. כל יום אנחנו יושבים ללמוד תורה ביחד לפחות 4 שעות , אבל אחרי שאנו מסיימים ללמוד הוא חוזר להתנהג בצורה כזו וכאילו משתנה, כאילו היצר הרע נכנס בו, כאילו כל הזמן שאנו עסוקים בלימוד תורה שוכנת השכינה בבית וברגע שמסיימים ללמוד הכל מתפרק, אני תוהה איך יכול להיות שאדם שכל כך מאמין בדרך התורה, מלמד את הזולת לנהוג בדרך הזו נוהג אחרת? אני יודעת שהוא סובל מדיכאונות והיה מטופל בכדורים ולאחרונה הפסיק, אני מאוד אוהב אותו ורוצה לעזור לו, אבל אנחנו לא יכולים לבסס את הזוגיות שלנו רק על לימודי תורה מכיוון שגם בשגרה אנחנו צריכים לדעת להיות חברים טובים ולהסתדר, אבל יש משהו קוסמי באותם רגעים בהם אנו עוסקים בלימוד הדת, מצאתי את עצמי לראשונה בחיים באמת אוהבת את זה ומתחברת לזה ומאמינה שזו הדרך, שפתאום יש רצון לצניעות, כבוד הזולת, מעשים טובים ונחת רוח ממקום של בחירה אמיתית מבפנים. מצד אחד אני מקבלת שאם זו ההחלטה של הקב"ה ייתכן שהוא לא הזיווג שלי ואני אמורה לקבל את זה באהבה ובהבנה, מצד שני איך ייתכן שכל פעם שאנו עוסקים בלימוד תורה הכל פשוט משתנה ואנחנו פשוט אוהבים וחווים זוגיות לתפארת וברגע שמפסיקים אנחנו מרגישים כמו שני אוייבים? תודה מראש על העזרה כבוד הרב.
תשובה
לכבוד השואלת,
עצה הראשונה היא, שתתפללי להקב"ה שיתן לך את ההבנה והסייעתא דשמיא להבין מה שהוא רוצה שתעשי במצב הנוכחי.
לפי הבנתי, הכלל בשלום בית הינו, שהוא כולו בנוי על אימון. וכאשר יש אימון אחד בשני אז יש נישואין; ואם חלילה חסר האימון, אז חסר בעצם הנישואין.
והנה מתוך מכתבך שכתבת: "החוסר אמון שיש לו כלפיי שלא בצדק, חושב שאני משקרת כל הזמן ובוגדת בו" - מוכח מזה שיש כאן חוסר אימון. וכן ממה שכתבת: " גם מעליב אותי ומדבר אלי לא יפה", "הוא מדמיין דברים שלא היו ולא נבראו", ג"כ נראה שזה הכל יכול להתפתח כתוצאה ממה שחסר האימון בקשר.
ולכן העצה היעוצה בעזרת השם, שאם את רוצה להמשיך בבניית הקשר הזה לשיהיה יותר חיובי, אז אולי תסכימו ביחד שחברך ילך לאיזה אבחון לראות מאיפה נובע התנהגותו הקיצונית, אשר מטיל ספק בהתנהגותך באופן מתמשך, ואינו מרשה לו לתת לך אימון. אולי יש משהו מצעירותו שגרם לו לרגישות יתר לגבי נושא הבגידה. או אולי זהו חלק ממידותיו הטבעיות שיש לו רגשות יתר והוא מרגיש מאויים מכל חשש קטן של בגידה. ועכ"פ, מה שלא יהיה, אין זו הצדקה שיוכל להשתמש ברגישות יתר הזו נגדך באופן קיצוני. אלא, אם יזכה לברר מאיפה נובע לו הפחד והרגישות שלו, יש לו אח"כ לעבוד ולעשות את כל המאמצים הדרושים כדי להתגבר על ההשתמשות שלו באותה רגישות באופן קיצוני ולאזן אותו.
וזה הכל בנוגע לעבודה ש[אולי]הוא צריך לעשות. אבל על כל פנים, לגבי העבודה שלך, אין לך לוותר על האיכות שצריך להימצא בחיי נישואין תקינים, ולקבל על עצמך את כל העלבון והאשמה הנאמרים בלי הגיון. יש לך לדעת שהנישואין מבחינה דתית אמורים להיות חלק של חיים טובים גם בשעות הרגילות ולא רק דוקא בזמן שלומדים תורה; ואם אין התגובות שנובעות מתוך הרגישות נעשות מאוזנות, אז אין לך חיוב להשאר במצב כזה ולסבול.
ולגבי זיקתך לעניני הדת, ג"כ אין לך להתפשר. אין לך לראות חסרון או חסר בערכי היהדות עקב המצב הנוכחי. הכל בהשגחה, וזו שאת זכית להגיע לדרגא שבו את מעריכה כעת את ה"צניעות, כבוד הזולת, מעשים טובים ונחת רוח ממקום של בחירה אמיתית מבפנים" - הוא דבר עצום וחשוב מאד , ואין לך לוותר על התקדמותך בתחום הזה - ואל תתני למה שקורא כעת בשאר התחומים, להשפיע באופן שלילי או להחסיר מהתקדמותיך הנפלאה בהתקשרותיך לבורא עולם.
בברכה שהשם יתן לך את השכל וההבנה לדעת האיך להתקדם במצב הנוכחי, ושתזכי לבנות בית נאמן בישראל בעת הנכון,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il