נפטר שמתגלה בחלום, ואומר לבוא אליו

שלום וברכה

שתלך על קברו ותאמר את התפילה הבאה

תחינה למי שבא מת בחלומו:

סימן כד

תפלה למי שבא עד הלום, שדיברו עמו מתים בחלום, והוא בדאגה ובקוצר רוח, ולא מצא מנוח, למחר ישכים וילך על קברו, וזה יהיה דברו

רַחֲמָנָא יִדְכְּרִינָךְ לִשְׁלָמָא, אַתְּ נְשָׁמָה הַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה. שָׁלוֹם לְהָרֽוּחַ וָנֶֽפֶשׁ שֶׁנִּתְלַבַּשְׁתְּ בּוֹ, וְשָׁלוֹם לְהַגּוּף אֲשֶׁר חָיִית בְּקִרְבּוֹ. אַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ וְשַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ, בַּהֲסִבַּֽיִךְ וּבְנוֹי שְׁמוֹתָֽיִךְ. עַתָּה בָֽאתִי לְהִתְפַּלֵּל עַל נִשְׁמָתֶֽךָ, וִיהִי שָׁלוֹם מְנוּחָתֶֽךָ. בִּצְרוֹר הַחַיִּים תְּהֵא נַפְשְׁךָ צְרוּרָה, בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָהּ קְשׁוּרָה. לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים מִזִּיו מָאוֹר הַגָּדוֹל הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים, בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים. בְּמִרְכֶּֽבֶת אֵשׁ וְגוּהַרְקָא דְדַהֲבָא, יוֹלִֽיכוּ אוֹתְךָ מַלְאֲכֵי אֵשׁ וְלֶהָבָה, מֵחַֽיִל אֶל חַֽיִל וּמִישִׁיבָה לִישִׁיבָה, עַד מְחִיצַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל סָבָא, יִגְדַּל כְּבוֹדְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, בְּכָל הַטּוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת כֻּלָּם, אֲשֶׁר זוּלַת אֱלֹהִים עַֽיִן לֹא רָאָֽתָה, מֵאָז וְעַד עָֽתָּה. וְהִנְנִי בָֽאתִי אֶל בֵּית מִשְׁכָּבָךְ, לְדַבֵּר עַל לִבָּךְ, אַל תָּשִׁית כָּל עָו‍ֹן וְכָל חַטָּאת עַל כָּל דְּבַר פֶּֽשַׁע, אֲשֶׁר חָטָֽאתִי עָוִֽיתִי וּפָשַֽׁעְתִּי בְּרֶֽשַׁע, בְּזָדוֹן אוֹ בִשְׁגָגָה, אֲשֶׁר הָיִֽיתִי בְּרוּחִי הַקָּשָׁה הָגָה, בְּמַעֲשֶׂה בְּדִבּוּר וּבַאֲמִירָה, בְּגָלוּי אוֹ בִטְמִירָא. וְהִנֵּה עִנֵּֽיתִי בַדֶּֽרֶךְ כֹּחִי, כִּי נָקְטָה עָלַי רוּחִי, אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָלָה זִכְרוֹנְךָ לְפָנַי בַּחֲלוֹם הַלַּֽיְלָה, אָמַֽרְתִּי הֲלֹא דָבָר הוּא כִּי אֵין מַרְאִין לְאָדָם זוּלַת הַרְהוֹרָיו מִלָּה. וְדִבַּֽרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר, אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא דָּבָר הַצָּרִיךְ מְחִילָה, שֶׁמָּא פָּגַֽמְתִּי בִכְבוֹדוֹ לְזַלְזְלָה, אוֹ שֶׁמָּא מִן שָׁמַֽיִם הֶרְאוּ לִי עַל יָדוֹ דָּבָר, אֲשֶׁר גָּזְרוּ עִירִין וְקַדִּישִׁין דְּעָיְלֵי בְּלָא בַר, לְמַֽעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה תְּשׁוּבָה וּצְדָקָה, לְבַטֵּל גְּזֵרָה דְחוּקָה. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבִּי נוֹקְפִי מֵחֶלְמִין, הָלַֽכְתִּי אַחֲרָיו לְבֵית עָלְמִין, לְהִשְׁתַּטֵּֽחַ עַל קִבְרוֹ, מְקוֹם אֲשֶׁר נִטְמַן שָׁם עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ, וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אוֹתוֹ יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, אֶחָד בְּאֶחָד יִגָּשׁוּן. וָאֹמַר נַעֲנֵֽיתִי לְךָ עַצְמוֹת הַגּוּף הַטָּהוֹר, וְהָרֽוּחַ וְנִשְׁמַת מְאוֹרֵי אוֹר, וְאִם לֹא דִבַּֽרְתִּי וְעָשִֽׂיתִי נְכוֹנָה, הַכֹּל הָיָה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, וְאֵין עָלַי בַּדָּבָר אַשְׁמָה, עַל שׁוּם מָה. וְכֻלְּהוֹן יְהוֹן שָׁרָן וּשְׁבִיקִין, וְלֹא תִתָּבַע עָלַי שׁוּם דִּיקִין. וְאַתְּ שֽׁוּבִי לִמְנוּחָֽיְכִי, וַאֲנִי לֹא אָבוֹא אַחֲרָֽיְכִי. בְּשָׁלוֹם תִּהְיֶה בָּעוֹלָם שֶׁאַתָּה בוֹ, וְאָנֹכִי לֹא אָמוּשׁ מִפֹּה. וְאַתָּה אַל תִּקְרַב הֲלֹם, וַאֲנַֽחְנוּ נִכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וְאִם בָּֽאתָ דָּבָר לְהוֹדִיעֵֽנִי, מִמִּשְׁפָּטִי וְדִינִי, קוֹלִי אֶל יהוה אֶקְרָא חָנֵּֽנִי יהוה חָנֵּֽנִי, יְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת מִמֶּֽנִּי, וְיַאֲרִיךְ יָמַי וּזְמַנִּי בְּטוֹבָה, אוּלַי אוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְלַעֲשׂוֹת תָּהֳלָה. וְנַפְשִׁי הַנִּבְהָלָה מְאֹד, בְּלֵב וָנֶֽפֶשׁ וּמְאֹד, תַּעֲמֹד נָא בִּתְפִלָּה, לִפְנֵי אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, יְרַחֵם עָלֶֽיהָ, וִיכַפֵּר מַעֲלָלֶֽיהָ, וִיבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְיַעֲשֶׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹת. וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר, לְבָנוּי מֵעָפָר וָאֵֽפֶר, וְצֵל פַּֽחַד בֶּן חֵֽפֶר, וִיחוֹנְנֵֽהוּ וְיֹאמַר פְּדָעֵֽהוּ מֵרֶֽדֶת שַֽׁחַת מָצָֽאתִי כֹֽפֶר. וְלֹא יַשְׁחִית, לְמַֽעַן זְכוּת אָבוֹת וְהַבְּרִית. וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְקִצְפּוֹ וְזַעְפּוֹ. וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ, וְיִשְׁמְרֵֽנִי נֶֽצַח מֵעֶבְרָתוֹ. יהוה הוֹשִֽׁיעָה, מִכָּל רָעָה וּפְגִיעָה. הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ, יַעֲשֶׂה בַקָּשָׁתֵֽנוּ. בְּיוֹם קָרְאֵֽנוּ, אַל יֹאמַר נוֹאָשׁ לִדְבָרֵֽינוּ. וִירַחֵם עָלֵֽינוּ וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵֽינוּ, בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְחֵן וָחֶֽסֶד וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, אָמֵן:

גמר חתימה טובה,

בנימין שמואלי