תאוות האכילה

שלום רב!

שאלה טובה מאוד; חז"ל מגלים לנו הסוד, שבשבת קודש יש 'נשמה יתירה', והעונג שבת קשור לנשמה היתירה.

ובתלמוד בבלי מסכת שבת: אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא: מפני מה תבשיל של שבת ריחו [הטוב] נודף? - אמר לו: תבלין אחד יש לנו, ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו - וריחו נודף. אמר לו: תן לנו הימנו! - אמר לו: כל המשמר את השבת - מועיל לו, ושאינו משמר את השבת - אינו מועיל לו.

 מעשה שהיה בזמן ה`חפץ חיים`: ביהודי שחלה והיו לו חומצות בקיבה, הרופאים אמרו לו שאסור לו לאכול דבר שנשתהה אחר הבשול. ושאל את רבנו ה`חפץ חיים`: אם מותר לו לאכול חמין בשבת, כי לדברי הרופאים זה יכול להזיק לו.
אמר לו ה`חפץ חיים`: "כשאדם אוכל לכבוד שבת - אז שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ולא יהא לו שום היזק". היהודי הזה לא נחה דעתו בזה וחזר ואמר: "רבי! אבל אולי זה יזיק לי"?. אמר לו ה`חפץ חיים`: "אם כך, שאתה חושש כל כך, צריך אתה לעשות מה שהרופאים אמרו לך". ופירש ואמר: "אם אתה מקבל את דברי חז"ל כפשוטם ומאמין בדבריהם באמונה מוחלטת, אין ספק שלא יארע לך שום היזק, אבל אם אתה מפקפק בלבך, הרי השבת לא תגן עליך, אתה חייב לעשות מה שהרופאים אמרו לך".

ברכה והצלחה;

יעקב משה