לכבוד צוות הידברות

לכבוד השואל,

מצות ביקור חולים, כמו כל שאר המצות (חוץ מג' מצות שחייב למסור עליהם נפשו - עי' ברמב"ם הלכות יסודי תורה פרק ה הלכה ב), אינה מחייבת את האדם ליכנס למקום של סכנה כדי לקיימו.

הגדרת מקום סכנה היינו מקום שרוב בני אדם היו נמנעים מלעשות הפעולה וליכנס לאותו מקום עקב חשש הסכנה הכרוך בה. (עי' שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' עו).

ונראה לומר, שרוב אנשים כיום לא יכנסו בקירוב מקום אצל בן אדם שיש לו מחלה מדבקת - ואפילו מחלה כזו שע"פ רוב אינו מביא לידי סכנת חיים [אם לא במצב שהם מוכרחים לעשות כן וכגון מצד קרבה משפחתית וכד'].

ולפי זה ההתקרבות לאדם שיש לו מחלה מדבקת - כשאין הכרח ליכנס אליו - נחשבת בגדר מקום סכנה, ואין חיוב באופן כזה לקיים מצות ביקור חולים.

אמנם, הרי לדעת כמה וכמה אחרונים, אפשר לקיים מצות ביקור חולים דרך הטלפון (עי' שו"ת אגרות משה יור"ד ח"ב סי' רכג), וא"כ בנידון הנ"ל חייבים עדיין לקיים מצות ביקור חולים באופן שאין בו חשש סכנה, דהיינו ע"י שיחת טלפון לחולה.

בברכה,

רב נחום