ספר של רובוט קיוסקי - אבא עשיר, אבא עני

ב"ה
לכבוד הרב ברכה ושלום
רציתי לשאול לגבי רעיון ששמעתי שמובא בספר "אבא עשיר אבא עני".
למשל, אדם עובד כשכיר במשכורת מסוימת וחושב: אלה האפשרויות שלי וככה אני צריך לחיות. לעומת זאת, הוא מחליט שהוא לא רוצה להישאר מוגבל למשכורת הזאת, אלא רוצה לפתוח עסק, ופועל מתוך מחשבה שהוא יכול בעזרת ה' לעשות זאת ולהצליח.
האם עצם שינוי המחשבה וההחלטה באמת יכולים לגרום לכך שיצליח? אני לא מתכוונת לחשיבה חיובית שנותנת לאדם כוח ומוטיבציה לפעול, אלא לרעיון שעצם זה שהוא החליט שזו תהיה המציאות שלו יכול להביא לכך שהיא אכן תהיה כך. הרי ייתכן שנגזר על אדם להיות עני או שלא להצליח בדרך מסוימת.
איך זה מסתדר עם היהדות — עד כמה האדם באמת קובע, באמצעות הבחירה החופשית והגישה שלו, לאן יגיע, ועד כמה התוצאה נקבעת מלמעלה?
במשנה פאה ח, ט כתוב על מי שעושה עצמו בעל מום: "אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם", ועל מי שנוטל צדקה ואינו צריך: "אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות."
האם אפשר ללמוד מזה גם לצד החיובי — שאם אדם תופס ומדבר על עצמו כעשיר, בריא ומצליח, זה יכול להשפיע שיהיה כך? או ששם מדובר דווקא בעונש על מי שמרמה, ואין ללמוד מזה עיקרון כללי?
בעלי מנסה בע"ה לפתוח עסק ועובד על כך ברצינות. כמובן שבמקביל הוא ממשיך לעבוד בעבודה קבועה ולפרנס, ואין הכוונה שהוא עוזב הכול וסומך רק על כך שיצליח.
הוא קרא את הספר ומאמין מאוד בכוח המחשבה וההחלטה — שדווקא משום שהחליט לשנות את הדרך, לא להישאר שכיר בעתיד ולבנות עסק, הוא ייצור לעצמו מציאות אחרת. גם מהמשנה הנ"ל הוא מבין שאם אדם שעושה עצמו עני או בעל מום עלול בסוף להגיע לכך, אז גם ההפך נכון.
לי נראה שהגישה היהודית קצת אחרת: אנחנו בהחלט בוחרים, משתדלים ועושים את המקסימום, אבל בסופו של דבר הקב"ה קובע את התוצאה — אם נצליח כשכירים, בעסק או בדרך אחרת.
האם ההבנה שלי נכונה? ואם כן, האם נכון לדבר על כך עם בעלי, או שעדיף שלא לערער את הביטחון והמוטיבציה שיש לו להצליח?
תודה רבה.