אמינות חז"ל וסיבת המטרה של ואהבת לרעך כמוך

שלום וברכה

1.2. שלום וברכה,
 
המושג שנקרא "טלפון שבור" מתאר מסר שמשתבש כאשר הוא עובר מפה לאוזן, אך מצב זה עשוי לקרות רק כאשר אדם בודד מעביר מסר בעל-פה לאדם בודד שני, מיחיד אל יחיד, ולא מרבים אל רבים.
"טלפון שבור" לעולם לא יתרחש כאשר המסר עובר על ידי אנשים רבים מדור לדור (כי אם נשים בחדר אחד עשרה אנשים שיעבירו מסר לעשרה אנשים אחרים - הרי אפילו אם אחד מהם יטעה, תשעה אנשים יתקנו אותו. לכן "טלפון שבור" לא קיים בהיסטוריה המונית שעוברת על ידי מיליונים מדור לדור).
 
זו עובדה היסטורית שלאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותם ארבעת המינים, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו.
העיקרים ידועים ומוסכמים על כל החכמים ללא מחלוקת כלל. לכן אין במשנה או בגמרא מחלוקת האם תפילין צריכות להיות מרובעות משולשות, אדומות או שחורות, מהם ארבעת המינים, וכיוצא באלו השאלות. עם ישראל העביר מדור לדור אותה תורה, אותה משנה ואותה גמרא.
 
המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. אין מחלוקות בעיקרי תורה, וזו הוכחה היסטורית לכך שהתורה אכן הועברה בצורה רצופה וללא שיבושים!
עלינו לזכור שבורא עולם קורא את כל הדורות מראש, והוא שנתן לעמו תורה נצחית שלא תישכח לעולם. מי שיודע שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודע שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא); "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).
 
וכעת לשאלה, כיצד יש מחלוקות?
מחלוקות בהלכה - לא נובעות מכך שיש רב שצודק ורב שטועה, אלא יש מצוות שהן לקולה ומצוות שהן לחומרה, והקב"ה נתן מראש אפשרות לחכמים להקל או להחמיר באותן מצוות.
כלומר, יש מחלוקות רק בפרטי מצוות שבהם רצה ה' מראש שיחלקו בהם חכמים, ולכן נתן מקום לשני פירושים כדי שיוכלו להקל או להחמיר בהן. כמו להבדיל מחוקק שקובע בחוק שהעונש לגנב הוא בין 3-5 שנים, והשופטים בכל דור יכולים לחלוק ביניהם האם להעניש גנב לפי המקסימום או המינימום.
 
כשיש ספק בגמרא או במשנה בין רבנים, פירוש הדבר שה' רצה שיהיה את הספק הזה כדי שיהיו שתי דרכים לקיים את התורה במצוות אלה (לדוגמה: קיבלנו הלכה למשה מסיני שאישה מתקדשת 'בשווה כסף', אך לפי המצבים השונים נתן ה' לחכמים להכריע האם מתקדשת 'בשווה דינר' או אף 'בשווה פרוטה'). יש אפשרות מהתורה ללמוד את המצווה לחומרה ואפשרות לקולה, ושתי האפשרויות הן רצון התורה, ומשתמעות מהתורה. 
לכן לא שייך לומר "טעות" בענייני הלכה, ומסיבה זו לא נשמע רב פוסק מעדה אחת שאומר לרב פוסק מהעדה השנייה שהוא חוטא וכופר חלילה. אלא שניהם חברים שאומרים "אלה ואלה דברי אלוקים חיים".
בנוסף, עם ירידת הדורות נדרשו חכמים לתקן תקנות וגזירות כדי לשמור על התורה (כך נאמר ע"פ התורה "ועשיתם משמרתם למשמרתי", ורבות מן המחלוקות הן על הנהגות אלה, שקשורות לצורך הדור). רצון התורה שיגדרו גדירות כדי לשמור על מצוותיה בכל דור, כי ה' קורא כל הדורות מראש. 
 
אמליץ לקרוא את סדרת הכתבות הבאה,  אשר מבארת מהי בעצם תורה שבעל פה, וכיצד הוא מורכבת. מומלץ לקרוא לפי סדר:
1. מה בעצם קיבלנו בהר-סיני? חלק א' - האם קורח קרא בתורה על כך שייבלע באדמה?
https://www.hidabroot.org/article/235818
2. מה בעצם קיבלנו בהר-סיני? חלק ב’ - מהי תורה שבעל פה, ומדוע נמסרה דווקא בעל פה?
https://www.hidabroot.org/article/236046
3. מהי בעצם תורה שבעל פה? חלק א' - קיבלנו תורה בהר-סיני, אז מנין הגיעו מחלוקות בהלכה?
https://www.hidabroot.org/article/236215
4. מהי בעצם תורה שבעל פה? חלק ב’
https://www.hidabroot.org/article/236789
 
אמרו חז"ל: "עשה לך רב והסתלק מן הספק" (אבות א, טז). 
ה' נתן לנו בכל דור ודור רבנים פוסקי הלכה להורות לנו את רצונו. התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל.
בתורה נאמר: "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא), והנהגה זו נאמרה לכל דור: "אל השופט אשר יהיה בימים ההם - אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך" (משנה עדויות א, ה), "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך" (דברים לב, ז).
 התורה מצווה: "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא, פרק יח, ל), ולמדו מכאן חכמים: "עשו משמרת למשמרתי" (יבמות כא, א). כידוע, מרדכי ועזרא הסופר תיקנו תקנות עוד בימי התנ"ך, בימי בית המקדש. עוד על סמכות חכמים מן התורה:
https://www.hidabroot.org/article/2587
עליך לקיים את ההלכה כפי רבני עדתך. לדוגמה, יהודי ספרדי ינהג כפי פסקי מרן הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל.
 
לסיכום:
כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה. 
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).
 
נשמח לעזור לך בכל שאלה נוספת.
 
בברכה,
דניאל בלס

3. מציאות הבריאה היא שכל נשמות ישראל הם שורש אחד וגוף אחד שמתחלק למליוני חלקים וכל עם ישראל צריכים להיות גוף אחד וקדושה אחת. מי כעמך ישראל גוי אחד.עם ישראל  מתחילת יצירתו הינו כביכול גוף אחד ועץ אחד או גוף אחד וכמבואר בספרי המקובלים.

בהצלחה,

בנימין שמואלי