האם לעולם יש תכלית בפני עצמו או שהוא רק פרוזדור?

נאמר על העולם הזה שהוא דומה לפרוזדור, "התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין".
האם העולם הזה נועד רק להיות פרוזדור לקראת העולם הבא? הוא נועד רק שנתגבר עליו ועל הניסיונות בו ונזכה בעקבות כך לעולם הבא- התכלית האמיתית? אם כך, מתי שאנחנו נסיים את התיקון שלנו בעולם הזה, לא תהיה לו משמעות יותר? או שלעולם הזה כן יש תכלית בפני עצמו – בתור עולם שה' ברא, שנועד גם הוא להתעלות ולהיות מתוקן? שאיכשהו אנחנו מקדשים ומעלים גם אותו רוחנית והוא לא רק כלי שנועד לתקן אותנו?
אם הוא רק פרוזדור, למה אנחנו מתפללים לתחיית המתים- שתקרה אחרי העולם הבא? למה אנחנו מתפללים ומייחלים לבנות פה בית לשכינה? משתמע מכך שהתכלית, השלמות האמיתית, היא העולם הזה (במצבו המתוקן לאחר ביאת המשיח) ולא העולם הבא.

יש אולי כמה גרסאות לדבר? נראה שיש כמה גישות סותרות.

תודה רבה