ישום צוואה של אימי ז"ל

שלום וברכה

מעיקר הדין הורים שציוו על בניהם שלא לקיים את מנהגי האבילות, על הבנים לשמוע בקולם בכל הנוגע לאחרי מלאות שלושים יום עד סיום שנת האבל. מכיון שלאחרי שלושים יום חובת האבילות הוא מצד כיבוד הורים וכשההורים מצווים שלא להתאבל, מבכדים אותם בקיום מצוותם. לא כן לגבי האבילות של שלשוים יום הראשונים הנוהגים מצד מצוות אבילות ולא מצד כיבוד אב ואם, שלגביהם אין לקיים את צוואת ההורים שלא להתאבל [ראה שולחן ערוך יורה דעה סי' שמד סעיף י, ובשפתי כהן ס"ק ט].

אולם, מכיון שאימכם לא ציוותה בפירוש שלא לקיים מנהגי אבילות, אלא "להמשיך לשמוח", אנני רואה בכך צוואה מפורשת לבטל מנהגי אבילות, ולכן לטובת נשמת אימך יש לקיים את הלכות האבילות ולא ללכת בשנת האבל בשמחות.

כמובן שביום יום עליכם לקיים את צוואת אימכם ולעבוד את הקב"ה מתוך שמחה וטוב לב.

וה' יתן לכם בריאות ואריכות ימים - מנשה ישראל